מפגש עם סלבריטי[= פרק 17

הדר 24/05/2011 671 צפיות אין תגובות

שמעתי את רוזלי יוצאת מהחדר וג'יימס חייך אלי בהקלה.הוא ידע שהוא לא יפגוש אותה יותר.גם אני ידעתי.
אחרי שג'יימס הלך ג'סטין בא.ניחשתי שהוא בדיוק חזר מהופעה כי הוא נראה עייף.
"היי."אמרתי בחיוך.
"היי.איך את מרגישה?"הוא שאל והסתיר פיהוק.
"בסדר.דיברתי עם רוזלי וג'ימס."
"איך היה?"
"בלגן."
"ג'יימס?"ניחש.
"הוא לא הסכים לסלוח."
"ורוזלי?"
"היא היתה מופתעת.היה קטע שאני וג'יימס פשוט רבנו אחד עם השני והיא עמדה בצד ושמעה הכל."
"פדיחה."
"כן.איך היתה ההופעה?"
"איך ידעת?"הוא הופתע.
"ניחוש פרוע."צחקתי וחייכתי.
"אני נראה נורא,הא?"
"בשבילי אתה תמיד חתיך."
"די,אני מסמיק."הוא צחק.
"לך לישון,אני אהיה בסדר."
"את בטוחה?"הוא נראה מודאג.לא הבנתי למה.
"בטוחה במאה אחוז.אני יכולה להסתדר בלעדייך."
"אוקיי.תודה."הוא ניגש אלי ונישק אותי בלחי,תפסתי לו את הפנים ונישקתי אותו בשפתיים.לבי עלה על גדותיו מרוב אהבה אליו.הורדתי את ידי אל כתפיו.פרפרים מילאו את גופי.שמעתי את ליבו פועם אלי וידעתי שזה סופי.שאנחנו ביחד.
התנתקנו אחד מהשניה.הוא חייך אלי ואמר:"אני אוהב אותך."
"אני אוהבת אותך."הרגשתי שמרוב אהבה אליו אני הולכת להתפוצץ.
הוא יצא מהחדר והרופא נכנס.הייתי כל כך מאושרת.הכל הסתדר בצורה כל כך טובה.סוף סוף הייתי מאושרת.מבפנים ומבחוץ.
הרופא ראה את זה אומר לי:"מה קרה?את נראית זורחת."
"החיים שלי מושלמים."אמרתי בחיוך ענקי.
"בואי נראה מה שלומך."
הוא עשה לי בדיקה ובסופה אמר בעידוד(דרך אגב,אין לי מושג ברפואה אז אני ממציאה את הכל):"נראה שהמוח שלך מנסה להתרפא בעצמו."
"זה דבר טוב?"שאלתי,עדיין מחייכת.
"זה דבר טוב מאוד."הנהנתי והוא יצא מהחדר.
נרדמתי עם חיוך.חלמתי על ג'סטין.חלמתי על העתיד שלנו.
חלמתי שאני יושבת על ספה כמו של ג'וי וביל,בבית כמו של ג'וי וביל.אני קוראת ספר ומחכה למישהו.לפתע הדלת נפתחת וג'סטין עומד בפתח.אני רצה אליו ואנחנו מתחבקים.במדרגות יורדים שלוש ילדים קטנים.אחת בת ושנים בנים.הבת נראית בדיוק כמוני.לבנים יש עינים כחולות כמו שלי ושער חום בלונדיני כמו של ג'סטין.אנחנו משפחה קטנה ומאושרת.ג'יימס נכנס לבית עם אישה יפה ותינוק.זו אישתו והילד שלו.אני מחבקת אותו באושר והוא מחבק אותי בחזרה.הוא לוחש לי שרוזלי בבית החולים.אני נבהלת.אני הולכת עם ג'סטין והבת הקטנה שלי לבית החולים.רוזלי זקנה.השער השחור שלה הפך ללבן וקמטים רבים מכסים את פניה הגרומות.היא מחייכת אליי ומודה לי.אני לא מספיקה לשאול אותה למה והיא כבר נרדמת.לתמיד.ג'סטין מחבק אותי ואני מרימה את בתי הקטנה.אני מבטיחה לה שאני אעשה הכל כדי שהיא לא תסבול.אני מבטיחה לה שהיא בחיים לא תסבול.אני מבטיחה לה שאני אשמור עליה כל עוד חיה.היא מחייכת אלי ואני מחבקת אותה.המשפחה הקטנה שלנו לעולם לא תיפרד.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך