מפגש עם סלבריטי[= פרק 13

התרחקתי מהמכולת עד שמצאתי ספסל ליד חנות מגזינים.התיישבתי עליו והתחלתי לאכול את הלחם והגבינה.
גמרתי לאכול אותם והייתי ממש שבעה וקצת משועממת.לקחתי את אחד המגזינים והתחלתי לקרוא.היו שם בעיקר כתבות משעממות,אבל אז הגעתי לכתבה על ג'סטין.התחלתי לקרוא.זה היה מעניין,מספיק מעניין כדי להעביר את הזמן לפני שאני אחזור לבית החולים המדכא.קראתי את כל הכתבה.בעיקר הופתעתי מאחד המשפטים.היה כתוב שם שלג'סטין יש חברה.לא שזה הפריע לי.הדבר שהפריע לי היה זה שהוא לא אמר לי.חשבתי שאנחנו פתוחים לגמרי אחרי הלילה אצל ג'וי וביל.
כנראה שהוא לא חשב ככה אם הוא לא אמר לי שיש לו חברה.
הפכתי דף ונדהמתי מהתמונות שהיו שם!
בתמונות הראו את ג'סטין יושב על חוף הים ולידו יושבת נערה עם שער שחור ועינים כחולות בבגד ים חדש.זו היתה אני.אני החברה החדשה של ג'סטין.ג'סטין הוא החבר החדש שלי.ג'סטין ואני חברים.אני חושבת שאני הולכת להתעלף.
הלכתי כמו סהרורית אל בית החולים.כאילו עשיתי את הכל אוטמטית.בלי בכלל לחשוב על מה שאני עושה אלא פשוט לעשות את זה.נכנסתי דרך החלון,פשטתי את הבגדים והחלפתי לחלוק של בית החולים.נכנסתי למיטה שכבר הספיקה להתקרר מהאויר הקר שנכנס דרך החלון עצמתי עינים ונרדמתי.
למחרת בבוקר קמתי בכוחות מחודשים ובהחלטה נחושה לדבר עם ג'סטין לא משנה מה יקרה.התקשרתי אליו בידיים רועדות.לא היה לי מושג מה אני אגיד לו.תכננתי שכשהוא יענה יבואו לי המילים.
הקול שלו היה קצת צרוד אבל עדיין יפה,הוא ענה:"הלו?"
"היי."זה כל מה שיצא לי.
"מה השעה?"הוא נשמע כאילו הוא עכשיו התעורר.
התעלמתי מהשאלה ואמרתי:"ראיתי את התמונות."
"איזה תמונות?"משחק אותה תמים,הא?
"במגזין.התמונות שלי ושלך על החוף הים."אמרתי קרה כקרח.
"אה.התמונות האלה."בשלב הזה הוא נשמע כבר ער.
"מתי הפכנו לחברים?"
"לא הפכנו."
"אז למה אתה לא אומר לתקשורת שאנחנו לא זוג?"
"אה…לא היה לי זמן ולפני הדייט-"
"זה לא היה דייט!"
"בשבילי זה כן!"
"תתקשר עכשיו לתקשורת ותגיד לה שאנחנו לא זוג!"דרשתי.
"אני לא יכול!"
"למה?!"
"כי אני לא אהיה מסוגל להוציא את המילים האלה מהפה!"
"כבר הוצאת אותם!"
"לא אני לא!"
"אתה אמרת שלא הפכנו לחברים!"
"לא אמרתי שאנחנו לא חברים.אם אני אומר את זה לתקשורת זה אומר שזה לא יקרה.אני אאבד את התקווה.אני לא רוצה לאבד את התקווה שיכול להיות בינינו משהו."
"אבל זה לא נכון!"
"את טועה.ואני לא אפסיק לנסות עד שאני אצליח.את תראי.את תראי שאני אצליח!"הוא ניתק.
הייתי בהלם.לא האמנתי שהוא ניתק לי ככה בפרצוף.החלטתי ללכת אליו לבית.
קפצתי מהחלון(אחרי שהתלבשתי בבגדים נורמליים,כמובן)והתחלתי ללכת את תחנת האוטובוס.חישבתי בראשי כמה יעלה לי הכרטיס(גנבתי מהאנרק של הרופא כמה שטרות,הוא אפילו לא שם לב)ותיכננתי מה אני אגיד לג'סטין כשניפגש.האוטובוס הגיע ועליתי עליו,שילמתי לכרטיסן והתיישבתי באחד המקומות.המקום לידי היה פנוי ואני הייתי ליד החלון.
אחרי כמה רחובות הנהג עצר והעלה עוד נוסעים.קיוויתי שאף אחד לא ישב לידי אבל כנראה אלוהים היה עסוק יותר מדי כי בחור צעיר,בן 18,שחר שחור,עינים ירוקות,גבוה,לבוש בג'ינס וטישרט התיישב לידי.הוא חייך אלי חיוך שהיה ממיס כל לב של נערה חוץ מלבי.הוא אמר בקול עמוק:"היי.קוראים לי שון.ולך?"
"איזבל."מילמלתי.לא היה לי כוח לעוד אנשים.
"לאן את נוסעת?"כנראה לבחור הזה יש מלא כוח.
"רחוב טוריסן."
"באמת?כי גם אני נוסע לשם."
"יופי."
הוא חייך והמשיך להביט בי.התחלתי להרגיש קצת לא בנוח אז שאלתי אותו קצת בתוקפנות:"מה אתה רוצה?"
"כלום.רק להסתכל עלייך."
נאנחתי.למה שהוא ירצה להסתכל עליי?
"אני לא מבינה אותך.אני לא מבינה בנים."
"למה?"הוא שאל עם החיוך היפה שלו.
הצבעתי על בחורה יפה שהיתה באוטובוס ואמרתי:"תסתכל עליה.היא יותר יפה ממני ועדיין אתה בוחר להביט עלי.למה?בבקשה תסביר לי למה?"
"אני לא יודע.אני לא מסתכל על הבחורה הזו כי היא לא מעניינת.את כן.יותר כיף להסתכל עלייך.ומה שאמרת לא נכון.היא לא יותר יפה ממך."
הסמקתי וחייכתי.הוא צחק ושאלתי אותו:"על מה אתה צוחק?"
"אני צוחק על זה שאת עדיין מסמיקה כשאומרים לך שאת יפה.בטח אומרים לך את זה מלא."
שוב הסמקתי והוא שוב חייך.אמרתי:"האמת?כמעט ולא אומרים לי את זה."
"זה מסביר למ ה את חושבת שהיא יפה יותר ממך."
"אני פשוט לא מבינה מה יפה בי."
"כמו שאמרתי לך.יש לך יופי שונה.מעניין.השילוב בין השער השחור הארוך,העינים הכחולות בהירות והבגדים הפשוטים פשוט עושים אותך ממש יפה."
שוב הסמקתי.האוטובוס עצר ושנינו ירדנו.חייכתי אליו והוא הושיט לי פיסת נייר,הוא אמר:"זה הטלפון שלי.כשתרצי לדבר תתקשרי."
הודיתי לו ונתתי לו נשיקה בלחי.נפרדנו בחיוך והתחלתי ללכת לעבר הבית של ג'סטין.