מעשה בזו קשישים מדהימים פרק ט' מוקדש כפי שכבר אמרתי ללין המלוקה שלי ♥♥♥♥ תודה לין !!!!!
פרק ט'
נכנסתי לאוטו וחשתי משהו רועד בתוכי משהו שרוצה לצאת לחפשי משהו שרוצה להיות מאוהב משהו שרוצה להיות נאהב.
החלטתי לחזור הביתה ראשית להיכנס לשולמית לוודא אם הכל בסדר אתה ולאחר מכן אעלה לדירתי אתקלח ואסע לבית החולים.
הגעתי לביתי וראשית נכנסתי על בהונות רגלי לשולמית והאשה המקסימה ישנה שנת ישרים, היא הייתה כל כך נינוחה ואני ממש ממש שמחתי בשבילה.
נעלתי את הדלת ועליתי לדירה שלי אך לפני המקלחת הכנתי לי כוס קפה שחור בלי חלב ישבתי במטבח המרווח שלי שתמיד קרן שמן מחייכת אלי גם ביום סגרירי ואפור.
נהניתי מאד מהקפה וכמובן מול פני עמד במלוא הדרו הפרופסור, איש מדהים איש שאין בעיה להתאהב בו כי הוא כזה מקסים , אך מה לעשות הוא פרוד, הוא לא גרוש הוא רק פרוד אבא ל- 3 בנים שניהם קצינים בצה"ל והשלישי תלמיד תיכון, והוא מבוגר ממני בהרבה אך זה כלל לא מפריע לי כי הגיל אינו קובע כלל – החיים עם סם האהבה שתמיד מנצחת זה מה שקורא לי ומתה לחבק אותו ואולי גם ♥.
לאחר שסיימתי את הקפה נכנסתי לאמבטיה וחשתי כיצד כל הגוף שלי מרגיש את ההרפיה שמגיע לו ובטרם ארדם יצאתי לעבר חדר השינה שלי והתלבשתי משהו חגיגי ? משהו מיוחד ? משהו שיסב תשומת לבו של מישהו שהיא רוצה שיחמיא לה.
לאחר שהתלבשתי סירקתי את השיער המתולתל שלי והמאד ארוך וכל תלתל הולך לאן שהוא רוצה ☺☺☺ אי אפשר להשתלט עליהם.
יצאתי מדירתי והלב מבקש והלב רוצה והלב מבולבל.
הגעתי לבית החולים איכילוב ולפתע צלצל הנייד שלי.
"ד"ר יבין מדבר שלומי, רעייתי ואני מודים לך כי הטרחת את עצמך והגעת בהתראה קצרצרה"
תודה לשניכם השבתי ומזל טוב.
"ד"ר יניב אני מבקש את הכתובת שלך"
"שלומי אם הכוונה שלך לשלח אלי זר פרחים אזי השיחה הזו כל כך נעימה לי שזה הרבה יותר מזר פרחים, מה שכן אתה יכול לעשות וזה ישמח אותי לדווח לי מדי פעם מה שלומה של הנסיכה"
"תודה ד"ר יניב כמובן שאהיה בקשר איתך ורונית ואני מודים לך ומאד אוהבים אותך"!!!!
ריגש אותי שלומי גם אני כמהה להיכנס להיריון וללדת נסיך או נסיכה אך לאחר המון סבל ויסורים המון כאבים לא צלחה דרכי ואף נעזבתי מבן זוגי אשר חמד את החברה שלי הכי טובה!!!!
תוך כדי הרהורים כאלה ואחרים מצאתי את עצמי במגרש החנייה של איכילוב ולאחר שהחניתי את האוטו כשהלב עובד "שעות נוספות" נכנסתי ללובי של בית החולים ומשם הישר ליוסף המתוק שלי.
נכנסתי לחדר והוא היה ישן – מעניין חשבתי ישן בדיוק כמו רעייתו נינוח ושלו ואוו שניהם כבר הפכו כאילו לאיש אחד.
יצאתי מהחדר לבל יתעורר ושמתי פעמי לעבר דן.
נקשתי על דלת חדרו ושמעתי את קולו הגברי והסמכותי "יבוא"
המשך יבוא
תגובות (1)
אני לא מספיקה לעמוד בקצב המטורף!
אבל קראתי את כל הפרקים ואני רוצה להגיד לך פשוט מאוד תודה רבה.. תודה על הסיפור המדהים הזה!
ותודה על כך שאת מקדישה לי את הפרקים! :)
אני לא בטוחה שאני מספיקה, הרי אני רק קוראת אחת אבל הדרך שבה אני מרותקת ומכורה לסיפור הזה היא כמו מאה תגובות!
תמשיכייי!! :)