מעשה בזוג יונים ☺☺☺☺ פרק ח'

בקי 19/01/2013 602 צפיות אין תגובות

עליתי הביתה ומיד התקשרתי עם דן למזלי הוא היה זמין ואמרתי לו שאני "טסה" לתל השומר וכשאשוב אסביר לך במה מדובר.

אנא דן תבקר את אבא מדי פעם ומיד ארד לאמא כדי לעדכן אותה שאני לא אהיה בבית לפחות לשעתיים.

"בסדר דולי אהובתי את תעשי מה שאת צריכה לעשות והסירי דאגה מלבך בקשר לאבא ואמא אני אהיה לצידם"

"תודה דן השבתי לו ומיד נכנסתי לאמבטיה שטפתי את פני וידי ומיהרתי להחליף את הבגדים , הסתרקתי ומיד ירדתי נכנסתי לדירה של שולמית עם המפתח שהיה בידי ולשמחתי היא כבר ישנה שנת ישרים.

כתבתי פתק קצר לשולמית והסברתי לו שהייתי חייבת לחזור לבית החולים תל השומר ודן יהיה אתה בקשר.

כשיצאתי מהדירה חשבתי שלבטח היא לא תתעורר עוד שעות רבות.

"נכנסתי למכונית שלי וישר הגעתי לתל השומר. גבר צעיר המתין לי בכניסה לחדרי הלידה אני כמובן לא הכרתי הוא אך הוא ניגש אלי והציג את עצמו שלום ד"ר יבין שמי שלומי ואני מודה לך כי מיהרת להגיע לכאן"

נכנסתי ישירות לחדרי הלידה ושלומי הלך בעקבותי.

אשה צעירה חייכה לעבר שלומי וכך הבנתי שהיא בת זוגו.

רוניתי פנה אליה שלומי זו "ד"ר יבין המרדימה אשר טרחה והגיעה לפי בקשתי למעשה הכרחתי אותה להגיע לכאן".

נכנסתי לחדר הרופאים וכולם קיבלו אותי בהפתעה גמורה "מה קרה שאל אותי ד"ר מישורי קולגה ותיק ואיש מקסים "התגעגת אלינו ושבת מהר מהר אפילו שאת בחופשה".

"הסברתי להם במהירות מדוע הגעתי וד"ר מישורי שמח כי רונית מאמינה רק לך ומיד עלינו לנתח אותה".

רונית הובלה לחדר הניתוחים ואני מיהרתי להרגיע את בעלה והבטחתי לו כשהתינוק יצא מיד ארשה לו להיכנס ולהיות לצד רעייתו והרך הנולד"?

רונית הוכנה לניתוח הקיסרי ואני הזרקתי לה את זריקת האפידורל שזאת נקראת הרדמה מקומית המיילד פרופסור מור במומחיות אדירה פתח את ביטנה ושלף משם תינוקת מקסימה.

רונית מזל טוב אמרתי לה מיד אבקש מבן זוגך להיכנס ושניכם תחבקו את התינוקת המושלמת שזה עתה ילדת.

המילדת מיהרה לשקול את התינוקת ולשמחתנו המשקל שלה היה 2.500 ק"ג ולאחר שרופא ילדים יבדוק אותה יוחלט האם להעביר אותה לפגייה או לחדר התינוקות.

הזמנתי את שלומי פנימה והוא כשהבכי נוזל לו מכל הכיוונים נישק אותי ראשונה ואני כיוונתי אותו לרעייתו ושם לא התאפק ופרץ בבכי קרוב לודאי מתוך שמחה.

כעבר קמה דקות הובאה התינוקת שלהם כשהיא נקייה לבושה ומוכנה להכיר את שני הוריה.

אני השארתי את השלושה בשמחתם הרבה ומיהרתי לחדרי לצלצל לדו.

"היי דן מה קורה"???

"האבא מרגיש מצויין הסברתי לו את מה שביקשת ומצידה של שולמית לא שמעתי מאומה."

"תודה דן אני אחזור ישר לבית החולים ואספר לך לאן נסעתי בדחיפות רבה".

"אני בטוח שנפגשת עם חבר משכבר הימים" חחחחחחחחח

"ואוו נכון מאד איזו קליעה למטרה חבל"ז דני שובבני חחחחח"

המשך יבוא


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך