מעל השמיים- פרק שביעי

הגיע הלילה. שלושתנו עוד נסערים מהריב הענקי בצהריים. מחר יש שוב בית ספר, כלומר עוד הזדמנויות לראות את מליסה וארון. יאיי.
אני שוכבת במיטת הפלסטיק הזוגית שלי ושל ג'וש, נזכרת בשיחה הנעימה שהייתה לנו אתמול. אבל עכשיו לא באלי לדבר איתו, או עם סאם. אני יודעת שהם אמרו מה שהם חושבים עליי והכל, אבל הם יכלו לעשות את זה בצורה יותר נעימה. בטח ג'וש עכשיו קורא את המחשבות שלי כמו סיפור לפני השינה. אז אם אתה שומע את זה ג'וש, תדע שגם אני חושבת שאתה דפוק ואני שונאת אותך. שמעתי אותו נוחר נחרה חזקה. הוא שמע. חייכתי לעצמי חיוך קטן, והחלטתי לקום מהמיטה. ג'וש לא יכול לעשות דבר עם זה כי אז זה שהוא ער ייחשף והוא ייצא מרגל. קמתי בשקט מהמיטה והתחלתי ללכת לעבר הקצה של הבית כדי לעוף החוצה להפוך לגדולה שוב. בקושי הספקתי לעשות צעד אחד כאשר מישהו תפס בחוזקה בידי, וסובב אותי עם הפנים לחדר. מולי עמד ג'וש במרחק של סנטימטרים ספורים. תוך שנייה הסנטימטרים שהפרידו בינינו הצטמצמו עד שנעלמו לגמרי ונשארו רק השפתיים החמות של ג'וש שנחתו על שלי. היד שלו החליקה מזרועי אל כף ידי והיד השנייה חיבקה את מותני והצמידה אותי לגופו הנאה. יחסית לנשיקה ראשונה הוא מנשק ממש לא רע. אחרי שקלטתי שהוא מנשק אותי, ושאני נהנית מזה, החלטתי להוביל. לקחתי את הידיים שלו מסביב לגופי ככה שיחבק אותי ואת ידי הנחתי על עורפו. הנשיקה הפכה לסוערת יותר, אז לקחתי את ידו והכנסתי אותה מתחת לחולצתי וליטפתי בעזרתה את בטני. יכולתי להרגיש אותו מחייך, ואז הוא העביר את ידו אל גבי, אותו הוא ליטף בעדינות. המגע שלו העביר בי צמרמורת. זה היה מושלם. טוב כמעט מושלם, אם הוא היה מוריד את חולצתו וחושף את בטנו השרירית. בלי להתנתק ממני כמעט עשה ג'וש את הדבר שביקשתי ותוך שנייה מצאתי את ידי, או יותר נכון את ציפורניי, שורטות את גופו בעדינות מצמררת. הגוף שלו היה מושלם.
אחרי עוד כמה דקות של נשיקה לוהטת עזב ג'וש את שפתיי והתרחק ממני באותה המהירות שבה התקרב בהתחלה. החיוך הטיפשי שהיה מרוח לו על הפנים הודיע שהוא נהנה. טוב, זאת אני, ברור שהוא נהנה.
הוא התנשף קצת ואז שאל: "איך זה שאת לא קוראת את המחשבות שלי?"
קצת הופתעתי מהשאלה. אחרי נשיקה כזאת זו לא שאלה ששואלים. "איך אתה יודע שאני לא קוראת אותן?"
"תאמיני לי, אם היית קוראת היית מגיבה" הוא אמר וגיחך.
"את האמת שלא ממש הצלחתי. ניסיתי כמה פעמים, אבל אז אמרת לי שאנחנו לא יכולים לקרוא את המחשבות אחד של השני, והבנתי שזה כנראה קשור." אמרתי. הוא קימט את מצחו.
"אבל למה אנחנו מתעסקים בזה?" שאלתי בקול פלרטטני, "כשיש כלכך הרבה דברים אחרים לעשות?" הקוביות שלו עדיין היו חשופות לנגד עיניי.
"דיי הילארי זה רציני. אני חושב שמשהו נדפק בתהליך שלך להיות מלאכית. שום דבר לא עובד. לא ההעילמות, את לא מסוגלת לקרוא את המחשבות שלי.." אמר ג'וש.
הזעפתי את פניי, "אבל את של סאם אני כן מסוגלת לקרוא" למה הוא לא מסוגל לשתוק ולנשק אותי כבר? זה כלכך קשה? אולי אני לא מפתה מספיק. הוא גיחך.
"את לא מבינה כמה אני עוצר את עצמי עכשיו מלעשות לך משהו" הוא אמר.
"למה לעצור" אמרתי בחריקת שיניים.
"תקשיבי זה רציני. באמת שאני חושב שמשהו נדפק בתהליך הזה שלך" הוא אמר במבט הרציני הזה שלו, וכל הלהט שהיה בפניו קודם נעלם.
"ג'וש עכשיו משהו כמו אחת עשרה בלילה. בוא לא נתעסק בזה עכשיו ונעשה דברים אחרים במקום?" הוספתי את החלק האחרון בקול מפתה והתקרבתי אליו.
"לא יהיה לנו זמן אחר להתעסק בזה, כי מחר נהיה בבית ספר, ואז נהיה עם סאם כל היום. עכשיו זה הזמן הכי טוב."
"אוף ג'וש אתה מייאש" אמרתי בקול של ילדה והתיישבתי על המיטה, "אתה לא יודע להנות נכון? כל דבר כיף שאנחנו עושים אתה חייב להרוס ברצינות המעצבנת הזו שלך. או שבכלל לא היה לך כיף. "
הוא התרכך. "תקשיבי, זה לא שלא כיף לי איתך אוקיי? את כיפית ואת מצחיקה ואת מנשקת ממש, ממש טוב. אבל אני מוכרח להיות רציני לפעמים בסדר? אני חייב כי זה חשוב, טוב? אל תכעסי עליי" הוא אמר והתיישב לידי, מביט בי במבט כלבלבי. הוא כזה חמוד כשהוא עושה א המבט הזה. מצחיק איך נשיקה אחת יכולה לשנות את כל כיוון המחשבה כלפי בן אדם. תיקון, מצחיק את נשיקה לוהטת ומדהימה אחת יכולה לשנות את כל כיוון המחשבה של בן אדם.
"אבל אתה תמיד רציני." אמרתי בשקט. הוא הביט בי במבט מכווץ, ואז חייך ודחף אותי בעדינות כך שאני שוכבת על המיטה והוא מעליי. הוא חייך חיוך ערמומי ואז התחיל לדגדג אותי.
"דיי ג'וש!" צחקתי בהיסטריה, מתפתלת בין זרועותיו החסונות. הוא לא גילה רחמים והמשיך לדגדג אותי.
"בסדר בסדר, אני מודה" התחלתי להגיד בין צחוק להתנשמויות מהירות. "אתה יכול להיות לא רציני לפעמים, בסדר רק תפסיק כבר" אמרתי וצחקתי. הוא הפסיק לדגדג אותי אבל נשאר לשכב מעליי, מתנשם בעדינות.
הסתכלתי על פניו וחרטתי בזיכרוני את תווי פניו; את העיניים הכחולות היפהפיות, את האף העקום קצת אבל החמוד, את השפתיים האלו שנישקו אותי כלכך מדהים, את השיער השחור המבולגן הזה שלו. הרמתי את ידי ונגעתי בשיערו. הוא היה נעים. שחור ורך כלכך.
"מה קורה כאן?!" שמעתי לפתע קול והעיניים שלי ושל ג'וש קפצו מיד לעבר מקור הקול. זאת הייתה סאם. היא הייתה עצומה, והביטה בנו בהרמת גבה. ג'וש ירד ממני במהירות ונעמד ליד המיטה. אני נשארתי שוכבת ויכולתי לשמוע את הלב שלי דופק בקצב מטורף.
"מה עשיתם?" היא שאלה בחשדנות.
"סתם אה… שיחקנו..?" אמרתי בהיסוס.
"שיחקתם?" היא שאלה בזילזול. "זה היה נראה כאילו אתם עומדים להתנשק."
"אבל אנחנו לא" אמר ג'וש במהירות. עדיף שנשמור על מה שקרה כאן לעצמנו בינתיים.
"אז במה שיחקתם? אתם יודעים שעכשיו אחת וחצי?!" היא שאלה.
"אה- אופס..?" אמרתי.
"שיחקנו סתם, כאילו דיגדוגים כזה.. אמ- לא משהו רציני" אמר ג'וש והשתעל.
סאם הרימה גבה, "אז למה שניכם נראים כאלה חסרי ביטחון עכשיו?"
"סאם תלכי לישון" אמרתי במהירות, "את עייפה, וגם אנחנו. לילה טוב!" אמרתי ונכנסתי מתחת לשמיכה. סאם חרקה שיניים. היא התעצבנה שאנחנו לא מגלים לה שום דבר.
"כן לילה טוב!" הוסיף ג'וש ונשכב לידי במיטה, ועצם את עיניו.