מעיין וים פרק 2🔪🔫♥(חלק 3 ואחרון)
ים מחק את כל השיחות שקיבל. הוא הבחין בהודעה שלא נקראה שהתקבלה באחת בלילה.
" שלום ים,
חשוב לי להמשיך להיות בקשר איתך
ולא לנתק אותו.
אשמח שתחזור אליי ונדבר כמו שצריך
באהבה, אבא."
הוא קרא זאת ולא הבין מה אביו רוצה ממנו, לעזאזל!!
הוא לא המשיך וזרק את הפלאפון על הכיסא בעצבים, הוא לא ימשיך בדרכו. ברור לו היטב מה הוא רצה.
הוא התחנן לרחמים, לקצת הבנה מים. שיבין שהוא לא יחיה לנצח, שהוא לא יודע מה ירש את מקומו לכשימות בעתיד.
שהוא לא מסוגל לספר לו שהוא התבשר שהוא חולה סופני, שגוש ענק נמצא בתוכו.
איך הוא אמור לספר לו על כך ולרסק אותו סופית?
ים הוא בחור רגיש ופגיע. אם מישהו אחר יגיד לו את זה במקומו.
הוא עלול לזכור לו את זה עד יום מותו.
לאחר מכן הוא שלח לו הודעה קולית בקבוצה הוואטאפ המשפחתית של משפחת מיכאלי.
הוא קיווה בינו לבין עצמו שהוא למד את הלקח. אבל צבי נותר ללא תשובה וללא התייחסות.
הוא ביקש מגל לדבר עם ים באופן אישי, היא אמרה שתפקידו לבשר לו שימיו ספורים, ושאין לה זכות להתערב בעניינים שלא שייכים לה.
שמואל הופתע לגלות שדוריה ישבה בחדר המתנה. למי היא מחכה? למשיח?
הוא ראה שפניה הפכו לרציניות פתאום, האם היא משתנה?
" קרה משהו בבית?"
" לא קרה כלום, אני צריכה לדבר איתך."
" עשיתי משהו? אם את מדברת על יום ראשון , אז.."
"זה לא על יום ראשון, אתה יודע טוב מאוד על מי אני מדברת."
" על מי אנחנו מדברים עכשיו?"
" על הבחור המסכן הזה שאתה קורא לו " פושע" יש לו כוונות טובות, הוא באמת אהב את מעיין."
שמואל לא היה רגיל לשמוע שמעירים לו, ועוד יותר כשזה בא מדוריה.
תגובות (0)