מעורב || HP – פרק 6

~דראקו~

״איפה פנסי?״ שאלתי תוהה, בזמן שאני, קראב וגויל הלכנו לארוחת ערב. גויל נראה כאילו הוא עומד להגיד משהו, אבל קראב תקע מרפק בצלעותיו והשתיק אותו.
״מה?״ שאלתי בחשדנות. ״מה אתם לא מספרים לי? אני יכול לסחוט את זה ממכם, אתם יודעים. אבא שלי–״
שנייה אחרי זה פנסי הגיעה, ונראתה מרוצה מאוד מעצמה. ״הו, הנה את,״ אמרתי, משכיח מראשי את הסודות של קראב וגויל.
״בואו נלך,״ אמרה פנסי, וההליכה לארוחת הערב הייתה שקטה מאוד. לצד האולם הייתה התקהלות גדולה של תלמידים.
״זוזו,״ פקדתי, ומרוב פחד כולם קפצו הצידה. ניגשתי אל המקום, והחיוך ירד מפניי באותה שנייה.
״מי עשה את זה?!״ צרחתי ותלשתי את התמונה המבישה. כמה מתלמידי השנה הראשונה, המפוחדים עד מוות, ברחו משם במהירות.
קראב וגויל נראו כאילו הם מנסים לא לצעוק. פנסי נראתה המומה. ״אנחנו נתפוס אותם, דראקו,״ היא לחשה לי.

בארוחת הערב שיחדתי את קראב וגויל (בעזרת הרבה אוניות וממתקים) שישמרו שאף אחד לא יבוא להגיד לי איזה משהו מעליב. הוויזלית הקטנה לא נראתה בכלל באולם, וגם לא הבוצדמית הזו, גריינג׳ר. הבחנתי רק בוויזלי ובפוטר, שניהלו שיחה ערה. נו, כמובן. פוטר חולה על וויזלי הקטנה. תחושת עליונות הציפה אותי לרגע. שוב יש לי משהו שלו אין.
לא!! כלומר, הוא חושב שעשיתי את זה. אבל בקרוב, כל בית-הספר הולך להיות המום. כשאני אגלה מי עשה את זה..
כשכל התלמידים יצאו מהאולם, קראב וגויל ליוו אותי משני צידי. לא שמתי לב לזה. הייתי יותר מדי שקוע במחשבות על הפושע.
״..פוטר? לא, אין סיכוי.. וויזלי? אין מצב.. הוא יותר מדי שונא אותי בשביל זה.. כאילו שאני לא שונא אותו גם..״ הוספתי בעצבנות. ״אבל מי זה יכול להיות..?״
גויל, שהלך משמאלי, נראה כאילו הוא שומר משהו בבטנו במשך זמן רב. ״זו פנסי!!״ הוא צרח באוזני.
״לא, חתיכת מטומטם!״ קרא קראב בקולו הגס, בעודי מפנה מבטים המומים מאידיוט אחד לאידיוט שני. קראב קפץ על גויל וסתם את פיו.
אפילו לא היה לי זמן לאיים עליהם, ורצתי לחפש אחרי פנסי. היא תשלם על מה שהיא עשתה.. אני הולך להראות לה מה זה..
רצתי ליד כיתת לחשים פתוחה, וראיתי דמות יוצאת מתוך הצללים. דמות עם שיער שחור ועיניים ירוקות כהות, רזה כמקל.. פנסי.
״בוא, דראקו..״ היא לחשה. ״האמת נמצאת אצלי.״

***