מעולם לא תגיד את האמת מולי הקדמה+פרק 1:

הקדמה:

מאריה הייתה בת 3 שראתה את הוריה נרצחים ברחוב.
היא גדלה בבית שמלא ילדים.
ושהייתה בת 14 היא עברה לגור בביתה הישן לבד.
היה לה חבר ששמו בריק שלא היה אומר לה לאן הוא הולך, שהוא עושה פגישה עם מישהי אחרת. בקיצור לא כן הייתה.
ומאריה לא הרגישה איך בריק עובד אליה.
נחמה הייתה בת דודתה של מאריה שהיא הייתה בקה של העולם השני שהוריה של מאריה מתו.
ושרונה הייתה הילדה שגם אהבה את בריק, ובריק אותה, וכך שלפעמים יוצר מריבות
פרק-1
עד שיום אחד בריק אמר למאריה שהוא הולך לפגישה אבל מאריה הלכה למסעדת הבורוקדים ושם ראתה את בריק מתנשק עם שרונה הילדה הכי שנואה עליה, המסעדה הכי מפוארת בעיר.
שמאירה ראתה את מה שבריק עשה היא התחילה לבכות וללכת לכיוון ביתה.
שבריק בא הביתה מאריה לא פתחה לא את הדלת ואמרה לא:" למה אתה לא יכול להיות כן איתי פעם אחת, לפחות תגיד משהו בנידון"
ומאריה התחילה לבכות.
"מאריה אני מצטער זה ל מי שאת חושבת זו אחותי." אמר בריק בהתחננות.
"אז למה אתה צוחק אם הילדה הזאתי, מנשק אותה עושה הכול בשבילה ולי כלום!!"
מאריה פתחה לא את הדלת והלכה לחדר לישון.
באותו יום מאריה ובריק לא הוציאו ציוץ לידו עד שבריק התחיל לאומר:" מאריה אני מצטער שלו הייתי כן במשך השנים האלה "מה לא הייתה יכול או לא רצית, ומספיק יש לי צרות בחיים" שמאריה אמרה את זה היא יצאה מבתה וברחה משם, ובריק נשאר לבדו שהוא מתכונן לתיכון.
ומאריה הלכה לנהר והסתכלה לשקיפות שלה שהיא בוכה.
"מאריה זו את?" שאלה אישה אחת את מאריה.
"נחמה? זו את?" אמרה מאריה שהיא התחילה להסתובב לאט לאט.
"כן." אמרה נחמה, ולא הספיקה לא מר את כל המילה וישר מאריה נתנה לה חיבוק גדול.
"מה את עושה פה? חשבתי שאני לבד, ופתאום את פה." אמרה מאריה מרוב שמחה.
:"את אמורה להיות בתיכון?" אמרה נחמה.
אמרה מאריה בגמגום "אני רבתי אם ב……ר….יק." וישר מאריה התחילה לבכות
"דיי די שתבואי מהתיכון נדבר על הכול, עכשיו נלך הביתה ונתארגן לתיכון." אמרה נחמה בשמחה.
שמאריה באה לתיכון היא ראתה את בריק שוב פעם מתנשק עם שרונה מול כולם,ושכול התלמידים נותנים מחמאות על אותו אירוע משמח.
ומאריה הייתה חייבת לברוח משם.
ושבריק ראה אותה בורחת מיד עצר ורץ לעברה.
——————————————המשך יבוא——————–