אפילו שלוא קוראים אני אוהבת את הסיפור וממשיכה לכתוב !

מעבר למוזיקה – פרק 3 .

22/08/2012 693 צפיות תגובה אחת
אפילו שלוא קוראים אני אוהבת את הסיפור וממשיכה לכתוב !

" אני יהיה הקטן " אמרה אניה ורון צחק מהצד , לקחתי את שלט הפלסטשיין והדלקתי .
" אז אני יהיה הגדול , לפחות אני למעלה יותר רואים טוב את שטח האויב , בסוף המשחק
הדמות שלך מפילה את הרע מהחלון ואני באה לו שטגן לתוך המטוס והוא נופל לים " אני מוסיפה
וצוחקת , הם מסתכלים עלי והמשחק נדלק .
" אנחנו במילחמה עכשיו נגד סין , תשתמשי בסנייפר כדי להוריד את הגשר שהמכוניות לא יעברו "
אמרנו ועמדנו מולי הגשר עם השחקנים שלנו , הוצאתי לשחקן שלי את הסנייפר והתחלנו לירות ,
אחרי כמה שניות הגשר התמוטט " יש לך מזל ענק , לא היינו מספיקים " אני אומרת ואניה צוחקת ,
אני מסתכלת על רון שמצביע על אניה ואני מגלגלת את עיניי .
" וואי זה מקום חרא , מכול מקום יכולים לבוא אליך , אני יהיה למעלה , יכוון מלמעלה כי יבאו כמה
חיילים סינים עם שטגן ואת , אממ את תביא לרון את השחקן " אני צוחקת ואניה מסתכלת עלי
במבט עצובה ומביאה לרון את השלט " מוכנה "? הוא שאל והתיישב לידי .
" נולדתי מוכנה " אמרתי והתחלנו להתקדם אל עבר המקומות ההרוסים , אני מרגישה שהמקומות
האלו זה העיר בליבי ששם עכשיו מתרחשת מלחמה , הרגשיתי את ליבי פועם במהירות , אני מרגישה
שמביטים בי מהצד , הסתכלתי במסך ויריתי באותו חייל סיני שירה לכיווני , עוד הוא היה צלף , פגע בליבי .
" איפה את שוכבת "? צעק לי רון מהצד , הבנתי שזהו לא רון שמסתכל עלי וזהו לא החיילים הסיינים ,
אלא משהו מאחורי " אני למעלה , תראה לאן מכוונים את השטגן " אמרתי וחיכתי שרון יבוא להציל
את השחקן שלי , הורדתי את האוזניות וגרדתי את עורפי בעצבנות , אני נושמת עמוק ומסתכלת לאחור ,
מאחורי גבי הרגשתי את החבל הבלתי נראה של ההסתכלות , מרגישים שמסתכלים עליך ולא מבינים
מי עד שעוקבים אחרי החבל הבלתי נראה , אדם עמד שם ובהה בי , נשען על המשקוף ומשלב את ידיו .
" היי אדם , בוא תצטרף "! צועקת לו אניה ומפנה לו מקום , אני עוד מנידה את ראשי לכיוון
אניה היא צוחקת וזזה לצד , אדם מחייך לכיוונה ומתיישב לידה " מה אתם משחקים "? הוא שאל בקול
דואג ועצוב .
" במלחמה בשניים , רון זה הקטן וקאסי זה הבחור הגדול שמתקדם למטה " אמרה אניה ואדם עקב
אחרי השחקן שלי , רציתי כול כך לסיים את המשחק שלא היה אכפת לי שרון מתחלף עם אדם והם
הולכים מהחדר , הייתי כול כך רוצה לסיים את המשחק הזה " תחסום להם את הדרך " אני מצביעה
לכיוון המדרגות ואני יורדת בנתיים למטה ועולה על הסירה לכיוון הרובה .
" תנהג אתה , אני לא יודעת להשתמש בכפתורים " אדם מתקדם לעבר הסירה ויושב אל הנהג , הוא
מתחיל להניע אותה ואנחנו יוצאים לשייט , אני רואה מהצדדים עוד סירות מגיעות אני מתחילה לירות
בנהם , אחרי שהורידו לנו קו הגנה אחד סיימנו " המשחק נגמר "! הכריז קול של רובוט , הורדתי
את האוזניות והנחתי את השלט בצד והתרוממתי ממקומי .

" תודה שנשארת לסיים איתי את המשחק , להתראות " אני אומרת לאדם בצורה מנומסת והוא עומד
בשקט ומהנהן , אני מתקדמת בצעדים איטיים וקטנים לכיוון היציאה מרגישה שכול שמחת החיים
שהייתה לי שהוא לא היה כאן נעלמה ואף אחד לא יודע לאן " קאסי מלויין " נעלמה , זאת תעלומה
גדולה .
אדם תפס את ידי וקפאתי במקום הרגשתי את ליבי דופק במהירות , פעימה אחרי פעימה אני מרגישה
כמו שהרגשתי ביום השנה שלנו , הוא התקרב אלי ככה שהרגישתי את הנשימות שלו , נשימה עמוקה
הו לקח והרגשתי גם את דפיקות ליבו שהוא הניח את ידי על חזו , עמדתי כאילו הוא קיר ואני דוחקת
אותו ממני מה שבאמת ניסתי לעשות בשנים האחרונות ואמשיך לעשות .
" אתה יודע מה "? אני מסתובבת אליו , ומביטה בעיניו , הוא שולח את ידו אל הלחי שלי אבל אני
מזיזה את ראשי , עיניו בכחולות מבטעות אהבה ועצב .
" אם רצית חברה שתספק אותך היית יכול לבקש מסברינה , אני לא היא אתה יודע שאומרים
שכול כלב נשאר כלב , אני מצטערת שאני לא רוצה לדבר עם כלבים כי אני לא כלבה " אמרתי
ושחררתי את ידי וידיי נכנסו אחת בשניה והתצלבו .
" אני לא רציתי חברה שתספק אותי , אני רציתי מישהי שתואהב אותי , אבל את לא יודעת את
כול הסיפור שקרה מאחורי הבגידה הזאת " הוא אמר והושיט את ידו קדימה .
" אז תספר לי " אמרתי והחזקתי בידו .
" אני , אני לא יכול " אמר אדם ועוד שניה לא ירקתי לו בפרצוף , מי הוא שבכלל יבלבל אותי ?
מי הוא בכלל שישקר לי ומי הוא בכלל שאני אדבר או הסתכל עליו ?
" טעות שלך , תתקן בעצמך " אמרתי ויצאתי מהחדר .


תגובות (1)

כל הכבוד שתראה לו מזה!!!

23/08/2012 16:20
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך