מעבר למוזיקה – פרק 1
רק להסתכל על תווי המוזיקה את מגלה עולם חדש , עולם שלעולם לא גילית !
אני יושבת מול הפסנתר ומקשיבה למנגינה שאני מנגנת , נותנת לה לעטוף את כול המצב
הרוח שקרה לי בימים האלו בימים בקשים שעברו עלי , עוצמת את עיני ומתחילה לנגן את קצוות
המוזיקה שלי , מרגישה איך התווים יוצאים מן הדפים הלבנים , מחליקים על עבר הבמה ,
מחזיקים ידיים ורוקדים בזוגות , האור מן המנורות הצבהובות מבליט את הריקוד ואני נותנת לעצי
להשתחרר ולהמשיך לנגן " היי , היי קאסי " אני שומעת את שמי עולה באוויר .
" היי "! הוא צועק שוב ואני שמה את ידי על הקלידים עם הקול הנמוך , בכוח מנגנת בהם
" מה "? צעקתי אל עבר האולם השומם שעומד ובוא נמצאים רק אני , המוזיקה וצליל חופר מהצד !
" בואי אנחנו צריכים לפגוש את התלמידים החדשים " צועק הקול , אני נאנחת ומורידה את המכסה
של הפסנתר הכנף הלבן , מכניסה את הכיסא פנימה , חוטפת את התיק שלי מן הרצפה ויורדת
בסערה מן המדרגות " תודה באמת " אמרה אניה ועמדה ליד הדלת הפתוחה שהתיק שלה מתנדנד
לצדדים , גלגלתי את עיניי ורצתי אחרי אניה אל המנהל שעמד עם עוד כמה חבר'ה ותיקים בפנימייה .
" מאחרות "! צעק המנהל מליסון עלינו והסתכלנו אחת על השניה .
" זאת הייתה אני , התאמנתי שוב על הנגינה בפסנתר , אני מצטערת " אמרתי וקדתי קידה כך
שהחצאית השחורה עם המשבצות הלבנות זזה בצדדים , המנהל גיחך והתעלם , מה אפשר לעשות
עם התלמידה המצטיינת מאחרת בגלל אימון ?
מה שמעצבן בלהיות תלמידה מצטיינת זה שאת צריכה לנגן בפסנתר בכול הטקסים , את נמצאת
אצל המורה הכי קשוח בפנימייה והוא מלמד אותך חצי מן היום , לפחות זה היה ככה , פרשתי והמשכתי
להתקדם בדרך שלי וללמוד את סודות המוזיקה , ישבתי ליד העציץ שהיה מסביב לכול האולם הכניסה
, הוצאתי את מחברת התווים שלי והתחלתי לכתוב את המנגינה שנגנתי היום .
" תחילת השנה , מוזה חדשה מגיעה " רשמתי והתחלתי לרשום את התווים לפי הסדר שאני מחייכת
לעצמי , פתאום אני מרגישה מרפק בבטן , אני מסתכלת לצד ורואה את אניה מחייכת .
" מה "? אני שואלת אותה .
" בואי הם נכנסים " אומרת אניה בקיפצוצים והולכת אל שאר הקבוצה .
" ברוכים הבאים לפנימיית "סודות המוזיקה " אנחנו פה מקבלים יתומים אשר גילו את הכישרון שלהם
במוזיקה , אני המנהל סיירון מליסון ואני הציג לכם את התלמידים המצטיינים שלנו " הוא אמר וחייך ,
שומעים לפי קולו .
" זהו רון דוגרי , תלמיד מצטיין בנגינת גיטרה , תופים וכתיבת שירים " הוא אמר ורון קד קידה .
שמתי את מחברת התווים בתיק והתקדמת אל עבר כולם .
" אניה מורנגסי , מצטיינת בשירה " אמר המנהל מלינסון ואניה קמה קידה , עכשיו טורי מאה אחוז .
" ואחרונה חביבה , קאסי מלורני " התחיל לומר המנהל מלינסון "כזה צפוי "! מלמלתי והמנהל תקע
בי מבט , חייכתי לעברו ועמדתי לידו " כמו שאמרתי , האחרונה חביבה , קאסי מלורני מצטיינת בנגינה
על פסנתר , שירה וכתיבת מוזיקה " עמדתי ליד רון ואניה וכולנו קדו קידה , התלמידים החדשים מכאו
כפיים ביחד עם התלמידים הותיקים .
עמדנו באולם הגדול , מופע תחילת השנה עוד שניה מתחיל ואנחנו עומדים מאחורי הקלעים , חילקתי
לכולם את התווים שלהם ורון נתן לי את המילים של השיר , יצאתי מאחורי הקלעים בנתיים שהיינו
רק התלמידים הותיקים והתלמידים החדשים , החדשים היו על הבמה והותיקים עמדו מחוץ לאולם
ודברו עם המנהל , התיישבתי בפסנתר שלי , פתחתי והנחתי את הדפים בצד , את המקרופון קרבתי
מהצד כך שאוכל לשיר יותר טוב .
" קאסי "? שמעתי קול מופתע מאחורי , הקול הזה נשמע מאוד מוכר , קול שפגע בי בחיים האלו ,
קול שאם שמעתי פעם אחת לא אוכל לשכוח אותו אף פעם , ישבתי קפואה על הכיסא שידי מונחות
על הקלידים וחושבת להסתובב או לא , להסתובב או לא ? מה הבחירה שלי ?
לבסוף חייכתי לעצמי והסתובבתי , מצמצתי כמה פעמים לבדוק אם אני לא חולמת " אדם "? שאלתי
עם קול חנוק שעוד שנייה עומד לבכות .
" לא חשבתי שעברת לפנימייה הזאת "הוא חייך והזיז את שערו השחור טיפה ואז גירד את צווארו .
" האמת שידעת שאני עוברת לסודות המוזיקה ובגלל זה עברת גם אתה , אני לא צריכה
אותך גם פה , מה אתה רוצה "? שאלתי בזמן שאני מסתובבת לכיוון הפסנתר .
" אני רוצה לזרוק כול מה שקרה בנינו , זה קרה ואני מאוד מצטער על זה ואני רוצה שתסלחי לי "
אמר אדם וחייכתי ואחרי כמה שניות צחקתי .
" מאוד קשה לשכוח שחבר שלי , אחרי שנה בערך שכב עם החברה הכי טובה שלי , אתה יודע
שאת זה מאוד קשה לשכוח "? שאלתי אותו והתקדמתי אל עבר מאחורי הקלעים שאני משאירה את
אדם עומד ובוהה בוילונות השחורים .
תגובות (2)
ואו סיפור יפיפה ששבה אותי ישר לעולם הדמיון והמוזיקה
חח רק לדעתי את צריכה להיזהר בשביל שלא לקחת את הסיפור הזה למקום קיטשיי וצפויי מידי… חוץ מזה מדהים תמשיכי בבקשה :)
אוהבת המון
לולינקה
וואו הכתיבה שלך סוחפת….
סיפור מעניין:)