מעבר לגל/ הקדמה

מעבר לגל
תארו לעצמכם שאתם באמצע ים. אתם רואים אי במרחק נגיעה ממכם. אתם מתחילים לשחות. ופתאום מגיע גל גדול, ומנסה לסחוף אתכם אחורה אתם לא רוצים לתת לו לנצח, זה קרב. קרב בין האדם לגל. מי ינצח האדם או הגל? בקרב כזה אי אפשר לדעת. חלק יהיו בצד האדם, כי ראשית, הוא אדם כמותם ושנית, הוא חזק יותר ממים. חלק יהיו לצד הגל, כי הוא חלק מהמים, והמים חלק מהים בו שוחה האדם. והחלק האחר, כמוני, יחכו לסוף הקרב לראות מי ינצח, בלי לקוות לשום מנצח בקרב.

לפעמים, קשה לקום בבוקר, קשה להתעורר ליום חדש, לקום למציאות מהחלום המתוק. רוב בני גילי, רוב הנערים בני השש עשרה, מבלים את ליל שישי במסיבות, או במועדונים. הם עובדים על הברמנים שהם בני שמונה עשרה ששכחו את תהודת הזהות בבית ומזמינים קצת בירה, או קוקטייל עם אלכוהול. רק אני לא מבלה בשישי עם חברים, או אם מישהו, אני מעדיפה להתבודד, להסתתר מהעולם, כי כשנחשפים, קשה להסתתר, קשה להתחבא, ואז בך העולם פוגעת. 
״את צריכה להיות פחות פגיעה, העולם לא יפגע בך ללא אזהרה, תמיד תהיה הכנה לפגיעה״ אמרה לי אימי לאחר שעניתי לה מדוע שוב אני לא יוצאת למסיבה של השכנה שלי, דולי.הוזמנתי רק כי אימי ואימה של דולי חברות ילדות.
דולי אולי הדבר הקרוב ביותר לחברה שיש לי. המספר שלה אצלי בחיוג מהיר, ואנחנו נפגשות לעיתים בגלל האימהות שלנו. אולי אם הייתי ילדה שיש לה חברים, דולי הייתה אחת מהם, למרות שאני לא בן אדם חברותי, וגם לא בן אדם שמוכן להיות תלוי במישהו, לכן לא נראה לי שאי פעם יהיה לי חבר, ידיד, או קרוב כלשהו. אני מתכוונת לחיות את החיים לבדי, כי ככה הכי טוב לי.