מסווגת – פרק 4

" ברוכה הבאה לחדר שלנו, שותפה " אמרה קאלי ופתחה את דלת חדר מספר 325 .
" שותפה ? " אמרתי המומה, קצת כעסתי על קאלי על זה ששמרה בסוד על זהותה האמיתית, אבל ניסיתי להסתיר את זה בתוך תוכי .
" החליטו שמסווגת וערפדית הולך ביחד " היא קרצה לי " לא ? "
טלטלתי את ראשי " מה שתגידי "
" אל תזלזלי בזה, יהיה לנו כיף ביחד . אני אכיר לך כמה מהבנים הממש חתיכים שנמצאים פה "
גלגלתי עיניים " אני לא מעוניינת באף אחד .. " .
" שקנית " סיננה קאלי וקפצה על מיטתה כמו ילדה קטנה " את דלוקה על סם " .
עשיתי את עצמי מופתעת " מה ?! ממש לא " .
" סם ולילי ביחד שתיי נשיקות בתחת – "
" תסתמי "
" נה נה נה "
" היום זה היום " מה נדפק לערפדים בשכל " או משהו כזה ? "
" יכול להיות, כדאי שתבדקי אצל עוד ערפדים את לא חושבת ? "
" אני עדיין לא מאמינה לכל הסיפור הזה " משכתי בכתפיי והנחתי את חפציי על יד מיטתי .
" מה יש לא להאמין ? רוצה שאמצוץ ממך קצת דם ואז תאמיני ? "
" איכס "
" אל תגידי איכס על אוכל "
" זה לא אוכל "
" אבל בשבילי זה כן "
בחנתי את החדר סביבי וראיתי מקרר קטן על יד המיטה של קאלי, וגם ליד המיטה שלי .
" הוו, הבחנת במקרר הא ? רוצה לראות מה אני מחביאה שם ? "
ניגשתי אלייה מתוך סקרנות והיא פתחה את המקרר, ובתוכו היו בקבוקים מלאים בנוזל אדום .
" זה מים עם צבע מאכל ? "
" חשבתי שתגידי כבר פטל . זה דם לילי "
היא הוציאה בקבוק אחד ולגמה ממנו כמה לגימות וכשסיימה חייכה " באלך לטעום ? דווקא בבקבוק הזה יש דם ממש טעים "
" איכס דיי אל תגעילי אותי, אחריי זה אני לא יוכל לאכול ימים שלמים "
היא עיקמה את פרצופה " הורסת שמחות " .
" הורסת תיאבון " החזרתי לה בכמעט אותו מטבע .
קאלי התיישבה על מיטתה באנחה " אנחנו בחיים לא נסתדר ככה אם תמשיכי לכעוס עליי . אני מצטערת שלא סיפרתי לך, אני ממש מצטערת, אבל את יודעת – אם הייתי מספרת לך לא היית מדברת איתי בחיים, או שהיית חושבת שאני משוגעת "
השפלתי את מבטי והסכמתי עם דברייה, אולי עדיף שהיא סיפרה לי את זה עכשיו, כשהדברים נעשו לי ברורים יותר .
" אבל רגע, בבית הספר שתית מים ואכלת בדיוק כמו כל בן אדם רגיל, איך עשית את זה ? "
היא קרצה לי " סוד כמוס לפרה ולסוס " .
גלגלתי עיניים ופתחתי את המקרר שלי, הוא היה ריק לגמריי .
" אה אגב, את צריכה לקנות לעצמך את כל מה שאת רוצה שיהיה אצלך במקרר "
" את קנית גם ? "
" לא, זה האוכל שלי . את מקבלת את האוכל שלך בקפיטריה "
" והיא פתוחה כל הזמן ? "
" כמעט . בוקר, ערב וצהריים . ואם את צריכה לנשנש משהו בין לבין תיקחי מהקפיטריה "
" אני לא מנשנשת בין – "
" כן בטח, אני רואה אותך כמעט כל יום זוללת בהפסקות חטיפי שוקולד "
" מה ?! את עוקבת אחריי או משהו ? "
היא צחקה " יכול להיות ".

קאלי ליוותה אותי לקפיטרייה, היא אמרה שהיא לא תוכל לאכול, אבל תראה את החברה שהיא בדרך כלל אוכלת איתם .
כשנכנסו, הדבר הראשון שהבחנתי בו היה התור הארוך לקבלת האוכל . הדבר השני שהבחנתי בו היה הריח הנפלא שהיה בקפיטריה . והדבר השלישי, את השקט המופלא שהיה שם כשכולם סעדו סביב השולחנות שלהם, בלי דיבורים כלל .
חפשתי את סם ומצאתי אותו על יד אחד השולחנות בסוף, נועץ בי מבטים, הסטתי את מבטיי ממנו באותו הרגע . כשהחזרתי את מבטיי אליו, ראיתי שהוא לוחש משהו לחבר שלו שהיה לידו, ואז שניהם הפנו את מבטיהם אליי . החבר שלו, שהיה לו שיער חום ועיניים כחולות שהזכירו לי את הים שאליו הייתי מגיעה עם הפנימייה שלי פעם בשנה, וזה היה בעונת הקיץ .
תווי הפנים שלו היו מושלמות, והחיוך ששלח אליי היה ממיס, האם גם הוא פיתח בין רגע משהו כלפיי ?
" לילי ! " שמעתי את קאלי צועקת בשמי, וכמה מבטים הופנו אלינו .
טלטתי את ראשי והפנתי את מבטי אלייה " מה ?! " .
" מה קרה לך ?! אני שעה מנסה ללחוש לך " היא הפנתה את מבטה לסם ולחבר שהיה לידו " הו אני מבינה, האהבה מסיטה אותך מעינייני האוכל " .
לא הצלחתי להתאפק וחיוך מטופש עלה בפניי " אז מתי התור שלנו ? " .
" בזמן שריחפת שם, הגיע תורנו " אמרה קאלי והפנתי את מבטיי אל האוכל, ואז אל הטבחית הזועפת " את בטח המסווגת החדשה, אני סופיה, הטבחית של המקום " היא חייכה חיוך מרושע קטן " אבל את יכולה לקרוא לי גם השפית שכולם אוהבים, אז מה תרצי לאכול ? " .
בחנתי את האוכל והכל נראה מגרה כל כך, שאלתי את קאלי כמה וכמה פעמים לגביי האוכל שהצבעתי אליו כדי להבין מה זה, עד שהגעתי להחלטה סופית .
" אשמח לכנפיי עוף ברוטב, לסלט ולאורז "
" בחירה מצויינת, תרצי לשתות משהו ? "
" אני אשמח למים "
היא עיקמה את פרצופה ובין רגע כל הדברים היו על המגש שלי, החטפתי מבט לקאלי שתסביר לי מה בדיוק קרה פה " היא שפית ערפדית, יש לה זריזות ידיים " .
" נכון אמרת " אמרה סופיה וקרצה לשתינו, הודנו לה והלכנו למצוא שולחן .
" אז ככה, תרצי לשבת – "
" היי לילי ! " שמעתי את קולו של סם מהשולחן שלו, כשהוא וחבריו תוקעים בי מבטים .
הנפתי לו את ידי אבל הוא לא הסתפק בזה, הוא קם והתקרב אלינו .
" תרצי לשבת איתנו ? " שאל ואני החטפתי מבט מהיר לקאלי, שסימנה לי " לא " בצורה יותר מדי ברורה . " הבטחתי לקאלי שאשב איתה ו – " ניסיתי למצוא תירוץ אבל ידעתי שזה לא יעבוד על סם .
הוא גלגל עיניים " אל תתרצי, קאלי גם ככה בקושי אוכלת, היא באה לפה כדי לפטפט "
" תסתום " סיננה קאלי וסם חייך חיוך משועשע לקאלי ואז הפנה אליי את המבט המקסים שלו " אז תרצי לשבת איתנו ? " .
" מצטערת, היא כבר אמרה את דבריה, היא יושבת איתי, מסווג "
סם נעמד על ידי, ומבטיי עברו מאחד לשני בכל פעם שמישהו דיבר, הפעם מבטיי היה על סם, מחכה שיאמר את דבריו, קיוויתי שהוא יתעקש .
" אז נוכל להצטרף אליכם ? נמצא שולחן גדול מספיק כדי שכולנו נשב "
" אנחנו נשב עם החברה שלי, תודה " אמרה קאלי .
סם התעלם ממנה " מה את אומרת לילי ? "
משכתי בכתפיי " בסדר, קאלי ? "
היא גלגלה עיניים " הפעם היחידה והאחרונה " .
סם סימן משהו לחבריו וכולם קמו ממקומיתהם ועברו לשולחן גדול יותר שהספיק לכולנו, התיישבתי באמצע, ועל ידי ישבו סם וקאלי .
שמעתי את קאלי לוחשת לי " תאמיני לי, החברה האלה נראים נחמדים רק מבחוץ "
" שמעתי את זה " אמר אחד הנערים, שערו היה חום ועיניי היו צהובות, זה היה מהפנט כל כך להביט בהן זמן רב כל כך .
" שתוק זאב " נבחה עליו קאלי, שמד העצבים שלה עלה בכל רגע ורגע שעבר .
" טוב, תרגעו שניכם לפניי שתהיה כאן מהומה, באנו לכאן לאכול, לא להתנפל " אמר סם ברוגע וידו ליטפה את ידי " אני צודק לילי ? " .
מבטנו נפגשו לרגע " אני רעבה, אז אני חושבת שאסכים " החטפתי מבט מהיר לקאלי וראיתי שהיא זועפת, ניסיתי להתעלם ממני והתחלתי לאכול .
" סם ? למה אתה לא אוכל ? " שאלתי אותו והוא חייך אליי " אני נהנה מלצפות בך " .
אצבעותיו ליטפו את שעריי, ובחנתי במהירות את הסועדים שמסביב לשולחן כדי לראות שאף אחד לא רואה את המחזה הקטן הזה .
" סם, לא עכשיו " לחשתי והוא רכן אליי " אז מתי לילי ? "
" אני .. אני לא יודעת "
" אני אגרום לרונלד, לקחת את קאלי לאנשהוא, ואני אבוא לחדר שלכם בערב, מוסכם ? "
" מוסכם " אמרתי בלי להסס לרגע .