מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה ..♥ פרק 6:

נקודת מבט של שון :
תראי מאי .. ביום הראשון שלנו בתאילנד אני וכמה חברים יצאנו למועדון , חזרנו מאוחר ואז רצינו לעשות קצת שטויות עם בנות , הלכנו לכיוון החדרים שלכם והתחלנו לבדוק באיזה חדרים הדלת פתוחה , ושלכם הייתה.
באותו רגע אחת המורות תפסה אותנו כל אחד רץ למקום אחר ואני ישר נכנסתי לחדר שלכם , חיכיתי כמה דקות ואז לפני שבאתי לצאת קלטתי אותך .. היית כזאת יפה , הסתכלתי עלייך כמה דקות ארוכות ומחשבה אחת עברה לי בראש , את שלי ..
הייתי מוכן לעשות הכל כדי להשיג אותך .
ואז ראיתי את היומן שלך בצד מונך הל השידה , פתחתי אותו והתחלתי לקרוא ..
ואז זזת מתוך שינה וחשבתי שאת עומדת להתעורר , לקחתי איתי את היומין צילמתי והחזרתי אותו .. אני יודע שזה לא בסדר אבל הייתי כלכך מהופנט ממך שהייתי מוכן לעשות הכל , קראתי את מה שהיה רשום ואז החלטתי שאני עושה את מה שהקוראת בקלפים אמרה לך .
אני לא בא להצדיק את עצמי , כי אני יודע שזה לא בסדר , אבל תביני .. מהרגע שראיתי אותך כאילו הכל השתנה אצלי , אף פעם לא רדפתי אחרי מישהי ככה או עשיתי משהו בשביל להשיג משהי , לא הייתי בכלל מעוניין לקשר רציני , אבל אז ראיתי אותך ובשנייה הכל השתנה , אני מקווה שאת תביני אותי .. התאהבתי בך , אני לא יודע אם אני יוכל להמשיך בלעדייך .
נקודת מבט של מאי :
נחנקתי , רציתי לבכות . הייתי כלכך מבולבלת לא ידעתי מה אני הולכת לעשות .
אני אוהבת אותו .. אבל גם קשה לי לסלוח על מה שהוא עשה לי .
ואז החלטתי שאני נותנת לגורל לעשות את שלו הוצאתי שטר של חמישים שקל מהארנק ורשמתי עליו את המספר שלי מאחורה . אמרתי לשון שאם אנחנו צריכים להיות ביחד הגורל כבר יסדר את זה .
ושאם השטר הזה יגיע אליו יום אחד שיתקשר למספר ונחזור להיות ביחד .
נקודת מבט של שון :
הסכמתי , לא יודע למה אבל הייתה לי הרגשה שאנחנו עוד נהיה ביחד . נתתי לה חיבוק אחרון , הסתכלתי לה עמוק בעיניים ..
ראיתי שהיא עומדת לבכות , נתתי לה נשיקה קטנה בפה ולחשתי לה באוזן שאני בטוח שזה עוד יגיע אלי ..
הלכנו כל אחד לאוטובוס שלו – ומשם לא ראינו אחד את השנייה יותר .
נקודת מבט של מאי :
כל הטיסה הייתי במחשבות על שון .. כאב לי , התגעגתי אליו , אבל הגורל יעשה את שלו .
שהגענו לישראל ראיתי את ההורים שלי מרחוק , רצתי אליהם וחיבקתי אותם . התגעגתי אליהם .. שהגענו לבית פרקתי את המזוודות נכנסתי להתקלח ולקחתי איתי את השטר של החמישים , יצאתי מהבית לכיוון המכולת וקניתי גלידה , שילמתי למוכר עם תקווה בלב שיום אחד זה יגיע לשון ..
חזרתי לבית עליתי למיטה אכלתי גלידה ועלו המחשבות ..
בסוף בעשר הלכתי לישון מקווה שמחר אני יקום ליום טוב יותר ..