ממתק האהבה שלי פרק 31

זה הלילה האחרון שלי בבית החולים. הייתי חייבת לשתות כוס מים קרירה. ראיתי את רן, קסטיאל ונתנאל עומדים על יד הקולר. "מה..?" שאלתי. זה היה אמצע הלילה, מה שלושתם עושים כאן? רן ונתנאל תפסו אותי ודחפו אותי לרצפה, הם הצמידו אותי. החיוך הנוראי שהיה לשלושתם בפנים… קסטיאל עמד לתת לי אגרוף… "OH GOD!" אמרתי. זה היה רק חלום… נתנאל ישן שם על כיסא. "נ-נתנאל?" שאלתי. הוא היה בשינה עמוקה. הוא באמת מרגיש משהו כלפיי. לחשתי: "למה תמיד אלו שאני אוהבת פוגעים בי?" הוא ענה: "זאת הייתה טעות." הוא ער?!?! אמרתי לו: "אתה אומר שאתה אוהב אותי, אתה אומר שאתה מכבד אותי… ואתה עושה ככה. כמו בסיפור עם ליסנדר. אם אני אוהבת אותך הייתי מנשקת אותו?" "לא…" הוא אמר. נאנחתי ואמרתי: "קשה לי לראות אותך עם הפרצוף העצוב הזה… אני סולחת לך. אבל שתדע, עוד פעם זה קורה… אני אתנהג כאילו לא הכרנו." הוא הנהן. הוא שאל: "יצאת עם מישהו בזמן שהיינו פרודים?" הנהנתי. הוא נשם עמוק, ואמרתי: "זה נגמר איתו." בחיוך. הוא אמר: "הקלה.." הצעתי לו: "אל תישן בכיסא.. בוא תשכב לידי." הוא נשכב לידי… היינו פנים לפנים. "עוד פעם, סליחה." הוא נישק אותי. חייכתי. הלכנו לישון. אבל באמת, זה הלילה האחרון שלי בבית החולים.
-כעבור יום-
סוף סוף הביתה! ג'ייק אמר: "מחר הטיול, תכיני דברים." "תודה שהזכרת לי!" אמרתי לו. חייכתי, הכנתי דברים. צ'אבי קפצה עליי, התחלתי לשחק איתה. אני סוף סוף מרגישה שמחה.
-כעבור יום-
כולם עלו לאוטובוס. כבר אמרתי לדן שזה לא ילך….. אבל אנחנו ידידים. אז התיישבתי ליד איריס. היא אמרה: "לצערי אמבר חזרה." נאנחתי, ואמרתי: "כן…" הגענו לבית המלון. כולם חולקו לחדרים… נכנסתי לחדר, הנחתי את המזוודות שלי על אחת המיטות. מישהו נכנס. "לא נכון!!!!!" צעק קול מוכר. הסתובבתי, ראיתי את אמבר. אמרתי: "לא לא לא לא!!!" נאנחתי… עמדתי לצאת מהחדר, אמבר דחפה את המזוודות שלי מהמיטה והניחה את שלה. "סלחי לי?!" צעקתי. לקחתי את המזוודה, והנחתי על המיטה השנייה. נשמתי עמוק, ויצאתי מהחדר. נתקעתי במישהו ונפלתי. זו הייתה איריס. היא ורוזליה רצו יחד לעבר הקפיטריה. הן הציעו לי לבוא איתן. אמרתי להן אחרי שקניתי מילקשייק תות: "אני תקועה עם אמבר בתור שותפה." "אויי, מסכנה!!" אמרה בצער רוזליה ולגמה עוד שלוק מהמשקה הקל שלה. "לאלאלאלא!!!" שמעתי צרחה.