ממתק האהבה שלי פרק 3

גיליתי שעומד להיות בעוד שבועיים מרוץ. אני צריכה לבחור בין קסטיאל אדום השיער לבין נתנאל החתיך…… אחרי שאכלנו צהריים איריס כבר הלכה הביתה. גמרתי שיעורים. דודה מיה הלכה לעבודה, קיבלתי שיחת טלפון מאחותי הקטנה מרינה! דיברנו על העיר החדשה, על התיכון החדש שלי, ועל מרינה. אמא אמרה שחברתי הטובה פני מהעיר הקודמת ממש מתגעגעת. הבטחתי שבחופשה שבעוד חמש חודשים אבוא, כי בחופשה הבאה בחודש הבא אני רוצה לבלות בעיר. טוב, ניתקתי, וצפיתי קצת בטלוויזיה ואכלתי תוך כדי חטיף מלוח. נזכרתי…. שעוד לא בחרתי מועדון! עדיף להצטרף למועדון המחול, אחת מהאפשרויות שנתנו לי. המנהלת אמרה שגם אם אני במחול, אצטרך לעזור במועדון הזמרה, הם מתכננים הופעה בתיכון ומועדון המחול עושה כוריאוגרפיה. מחר אצטרף למועדון.
כעבור יום!
רצתי במהירות לחדר המנהלת. אמרתי לה שאני מצטרפת למחול. חייכתי והיא אישרה זאת. מזל שתמיד אני שומרת חותלות בבית. היא אישרה לי לצאת להביא. מהר הבאתי והכנסתי לתיק. הגעתי לבית הספר, הספרים ששכחתי ביד שלי, רצתי לתוך בית הספר ונתקלתי בנתנאל. "אני מצטערת! לא ראיתי אותך!" אמרתי לו והרמתי את הספרים שנפלו. הוא עזר לי להרים אותם וליווה אותי לכיתה. אמרתי לו: "תודה רבה.." הוא חייך. שאלתי אותו: "יש לך כבר מישהו במירוץ שבעוד שבועיים?" "לא. קיוויתי שאת תהיי איתי, אבל את בטח רוצה להיות עם קסטיאל." הוא אמר לי. אמרתי לו: "אתה צוחק? אני אשמח להיות איתך!" הוא אמר לי: "מדהים!" ונכנסתי לכיתה. "את מאחרת! שבי." אמרה לי המורה. ישבתי במקום שלי. איריס נופפה אליי לשלום, והמשיכה בשלה. אז, יש לי מישהו למירוץ. אני מתרגשת… "אנדריאנה, הכל טוב?" שאלה אותי המורה. שאלתי אותה: "כן, למה?" היא צחקה ואמרה: "כי הכיתה התרוקנה." הבטתי סביב. איך אני ככה מרחפת? בגלל נתנאל? הוא כ"כ חתיך… איריס חיכתה לי מחוץ לכיתה ושאלה: "למה את מרחפת?" עניתי לה במילה אחת: "נתנאל." היא שאלה: "אהה, התאהבות?" הנהנתי. היא אמרה: "את תשיגי אותו. הרי את הולכת להיות איתו במירוץ! אני אדאג שאמבר לא תציק לכם." "תודה!!!" אמרתי לאיריס. היא שאלה אותי: "לאיזה מועדון הצטרפת?" "מחול." אמרתי לאיריס. היא הדריכה אותי לסטודיו של התיכון. הוא היה ריק כרגע. "תלמידים! הטיול הוקדם ליום רביעי הזה." הודיעה המנהלת לכולם במיקרופון. יום רביעי- יותר זמן עם נתנאל.
[כעבור שלושה ימים.]
יום רביעי! היום המרוץ. "אוקיי תלמידים, הנה המדים!" אמר בוריס, המורה לספורט. הוא הביא לכל אחד מדים. נסענו באוטובוס. איריס נאלצה להיות עם קסטיאל. עלינו אחד אחד לאוטובוס, נתנאל ישב לידי. אחרי זמן לא קצר הגענו ליער. "אוקיי, אלו החוקים! אתם אמורים למצוא את מה שכתוב ברשימה! עליכם להגיע ראשונים." אמר בוריס. כולם קיבלו רשימות….. ויצאנו לדרך!