ממתק האהבה שלי פרק 28
סוף סוף חזר החשמל בבית. לא לקח הרבה זמן עד שחצי מהעיר השתקמה, אבל התיכון עוד לא. אז הצלחתי לסגור על אולם מדהים מחוץ לעיר, מצאתי שמלה לבנה ותפוחה בארון של דודה מיה.
-ביום החתונה-
"תעמדי על השרפרף הזה." אמרתי. עשיתי לדודה מיה איפור ותסרוקת, עכשיו רק אני מתקנת דברים בשמלה. אחרי שהשמלה הייתה מושלמת, סידרתי את השמלה של מרינה, ושל עצמי. רוס נכנס. הוא התרגש. אמרתי לו: "תעמוד על השרפרף! אתה לא מסודר." סידרתי את החליפה שלו. והחתונה החלה. אני ומרינה הן השושבינות של דודה מיה. חייכתי. החתונה הלכה כמו שצריך… "אתה יכול לנשק את הכלה!" למשפט הזה חיכיתי המון זמן. הרגשתי כל כך טוב… הם התנשקו נשיקה עמוקה, ואז כולם נכנסו לרקוד בתוך האולם.
-כעבור יום-
"בנות, רוס עובר לגור פה, אז אני מחליטה שיהיו פה שינויים קטנים… מרינה, את תעברי לחדר שלי תהיי עם הבת הקטנה של רוס, אנדריאנה, את הולכת לחלוק חדר עם הבן הבכור של רוס." הנהנו. המיטות והאביזרים נכנסו לחדרים. הבן הבכור של רוס נראה ממש טוב! יש לו שיער פרוע ושחור, עור לבן, בגדים מגניבים…. הם באו ממערב העיר. עכשיו הם הגיעו למרכז… בנו של רוס ילך בטח לתיכון שלי. הוא נכנס לחדר שלי. "נראית טוב…. אבא, בחרת אישה טובה!" אמר בנו של רוס. הוא הביא לי את ידו ללחיצת יד. "אני ג'ייק. ואת?" הוא שאל. הבאתי את ידי. אמרתי: "אנדריאנה." חייכתי. שאלתי אותו: "אז, לאיזה תיכון אתה תלך?" "לא יודע. לאיזה את?" הוא שאל אותי. אמרתי לו בצחקוק: "אהה, אני שאלתי קודם." נזכרתי: "או אמ ג'י, צ'אבי!" עליתי לעליית הגג. היא הייתה שם, מפוחדת. הרמתי אותה ואמרתי: "זה בסדר…" ירדנו לחדר שלי. "תכיר את צ'אבי…." לקחתי את המיטה שלה והנחתי ליד מיטתי. הנחתי אותה. ג'ייק אמר: "אני אלך לאמוריס המתוק." חייכתי. אמרתי: "זה התיכון שלי." הוא אמר: "מדהים. אנחנו נהיה יחד…." "אל תשכח, אנחנו בן דודה ובת דוד." אמרתי. הלכתי לחדר של מרינה ובתו של רוס. שמה של בתו, היא ליסה, כינוי הוא ליס. ג'ייק שאל: "את פנויה? חבר שלי גר קרוב לכאן והוא כרגע נפרד מחברה שלו." "קטע… גם אני." אמרתי. ליס אמרה: "קוראים לו דן." "ליס, אל תתערבי." היא ומרינה הסתדרו, מרינה והיא ערכו מסיבה קטנה, השמיעו שירים בפול ווליום. "אז, את רוצה להכיר את דן?" שאל ג'ייק. הגענו לבניין גדול. הגענו לקומה השלישית. "דן גר לבד. הוריו נהרגו בתאונת דרכים… טוב, הוא ואחותו הקטנה." אמר ג'ייק. צלצלנו בפעמון. "מי זה?" שאל קול של ילדה קטנה. ג'ייק אמר: "זה ג'ייק! ומישהי!" נפתחה הדלת. "ג'ייק… היי." אמרה אחותו של דן. ג'ייק לחש לי: "אחותי נדלקה עליי." חייכתי. דן בא, הוא בדיוק שטף כלים. חייכתי. אמרתי: "נעים להכיר. אני אנדריאנה." אמרתי. הוא לחץ את ידי. הוא אמר: "אתם מוזמנים לשבת." התיישבנו בסלון, הוא הדליק טלוויזיה. ג'ייק לחש: "אני רוצה להכיר לך אותה." דן הנהן. אמרתי: "אני בעצם בת הדוד שלו. החדשה. דודה שלי מצד אבא שלי התחתנה עם אבא של ג'ייק." דן הביט לי בעיניים. אחרי שהכרנו כמו שצריך… הוא הציע לי לצאת. ברגע שכמה בתי קולנוע יחזרו לפעולה, נצא לדייט. החתונה של דודה מיה הייתה טובה עבורה ועבורי.
תגובות (0)