MayWriter
זה לא הסוף [:

ממתק האהבה שלי עונה 2 פרק 5 חלק 1

MayWriter 17/04/2013 909 צפיות 3 תגובות
זה לא הסוף [:

כשקמתי, היה חשוך. עכשיו אולי אמצע הלילה? הרגשתי יד כלשהי. "היי, אנדריאנה, תעזבי לי את היד." אמר קולו של רן. איפה אני לעזאזל? הוא התחיל להסביר: "בבית שלך. אני עקבתי אחרייך ובעצם, כשחטפת את המכה בראש, לקחתי את החוטפים למשטרה והם בכלא. כולן הגישו תלונה, ניקול הגישה תלונה עבורך." האור נדלק. אההה, עכשיו ערב. הבטתי בתאריכון. וואי, מרוב אירועים כבר שכחתי שמחר יש לי יום הולדת… שמעתי רטט, זה הנייד שלי, הוא היה מכוסה בשברי צלחות. העפתי את השברים מהטלפון והבטתי במסך. אוף נתנאל… אני מסננת אותו. "מי זה?" שאל רן. עניתי: "נתנאל." "נו, תעני לו!" הוא אמר. אמרתי לו: "אמא שלי תמיד אמרה לי לא לדבר עם בוגדים." "הוא בגד בך?" שאל רן. הנהנתי. הוא המשיך לשאול: "עם מי?" "לילי, הבלונדה המזוייפת." אמרתי, הוא אמר: "אני יודע שזה לא ממש הזמן הכי טוב, אבל מאז שחזרתי, את די חמודה." "תודה." אמרתי. הוא שאל: "אנדריאנה… את רוצה להיות חברה שלי?" אמרתי לו: "רן, אל תבין את זה לא נכון. אני אוהבת אותך בתור ידיד, אתה כמו אח שלי. אני לא מרגישה לנכון שנהיה חברים……. וגם כן, רק נפרדתי פרידה כואבת מנתנאל. תן לי להתאושש…" הוא הנהן והביט בשעון. "טוב אני צריך ללכת. אנחנו נתראה מחר בתיכון, כן?" שאל רן. הנהנתי וחייכתי עליו. נשכבתי על המיטה, וכיביתי את האור. דמעות ירדו לי מהעיניים. למה הכל צריך להיות כל כך מסובך?
-כעבור יום-
"ששש… שקט! היא באה…" אמר קול. לא זיהיתי אותו. היום יום שבת…….. אני כל כך שבורה, אין לי אפילו כוח לסדר את השיער וללבוש בגדים אחרים. ירדתי לסלון. "דודה מיה? ג'ייק? רוס? אנה?" אנה זו הבת של רוס. בכל מקרה, קראתי בשמם. ואז הם יצאו מאחורי הספות וצעקו: "הפתעה!!!" "למה את לא לבושה כרגיל?" שאלה מרינה. אמרתי לה: "כי… כי…." התחלתי לבכות כמו ילדה קטנה: "כי נתנאל בגד בי!!!!!" דודה מיה באה אליי מודאגת, ואמרה: "אוי, מתוקה, אני ממש מצטערת, איך זה קרה?" "לילי…… היא תלמידה חדשה, מאז שהיא ראתה את נתנאל אז היא מנסה להשיג אותו ועכשיו הוא עשה איתה כמה דברים והתחיל לחבב אותה." דודה מיה אמרה: "אוי…. בואי, אני די בטוחה שהעוגה שאפיתי תגרום לך להרגיש טוב יותר." הלכנו אל המטבח, היו שם קופסאות עטופות, ושקית קטנה. שאלתי את רוס: "איפה ג'ייק?" "האמת, שהוא לא נמצא פה כרגע, אבל הוא קנה לך מתנה…" אמר רוס והביא לי את השקית. היה שם מפתח, עם מחזיק מפתחות חמוד. "מפתח?" שאלתי. דודה מיה אמרה: "ג'ייק ואת תגורו בדירה נפרדת, אתם בוגרים מספיק, תגורו יחד…." ג'ייק נכנס. חיבקתי אותו חזק. אמרתי לו: "תודה רבה ג'ייק!" "כן, זאת מתנה מספיק טובה אחרי שנתנאל בגד בך." אמר ג'ייק, וכולנו ישבנו על יד השולחן. כולם קנו לי בגדים.


תגובות (3)

תמשיכיייייייייייייייי ובטח שזה לא הסוף תמשיכיייייייייייייייייייייייי
מזה גמרת כך חחחחח אני חוצפנית ברמות נכון
טוב תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
וסלחה על שאני חופרת לך , לא יודעת למה אבל היום אני חופרת יותר מידי חחחחח
אוהבת שרית

17/04/2013 08:17

:-)
תמשיכיייייי…
אשמח עם תקראי ותגיבי על הסיפור שלי ׳גורל לא צפוי׳ ❤

17/04/2013 08:30

חחחח זה חלק א' ^_^
אני ממשיכה D:

18/04/2013 06:24
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך