ממנודה ל.. מקובלת? -פרק 8

פרק 8-
נ.מ. ירדן
קמתי ונזכרתי בכל מה שקרה אתמול. הסתכלי מסביב לחדר, וראיתי את נתנאל יושן לידי. הוא כזה חמוד!!
היה לי חשק לעשות משהו זדוני.. הדלקתי MTV על פול ווליום, וקפצתי עליו. איך הוא נבהל!
"שמע ישראל, מה זה הדבר הזה?!" שאל בבהלה
"חחחחח" צחקתי, והוא הבין לבד.
"מפגרת, מה את עושה?! מה את רוצה לגרום לי התקף לב?! כוסעמק ערס, איזו ילדה…" את המשפט האחרון הוא מילמל.
"ילדה מושלמת." עניתי וקרצתי.
הלכתי להתקלח, ובחרתי בגדים. הפעם גיוונתי. היה לי מצב רוח טוב היום. מצאתי שורט בצבע טורקיז שאיכשהו מצא את דרכו לארון שלי, וחולצה לבנה נופלת. יצאתי לעבר נתנאל ושאלתי "איך?"
והוא רק פער את פיו, ואמר "כוסיתת!! את צריכה ללכת ככה כל יום."
אני והוא עכשיו ידידים. אני חושבת. שמתי וואנס בצבע לבן- וטורקיז, והתאפרתי בקטנה.
"אתה רוצה בגדים?" שאלתי אותו, והוא הינהן.
"טוב, חכה שנייה." אמרתי לו והלכתי לחדר של אסי.
"אסי, אחי החתיך?" שאלתי אותו
"מה, ירדן, אחותי הקופה?" ענה
"אפשר בגדים לבנים?!" שאלתי ועפעפתי בעיניי.
"לאא!" חיכה אותי בקול של בת
"פליזז!" אמרתי ועשיתי פרצוף, עצוב.
"טוב." אמר בפרצוף אדיש, ונתן לי בגדים.
חזרתי לחדר והושטתי לנתנאל את הבגדים.
"מאיפה?" שאל
"מאח שלי." עניתי בפשטות. הסתובבתי, והוא התלבש. סומק עלה בלחיי.
הסתובבתי, והוא ראה את הסומק "יפה לך עגבנייה." אמר
"שתוק." הזהרתי אותו.
"אתה בא או מה?" שאלתי אותו אחרי חמש דקות של שתיקה.
"כן," הינהן, ונתתי לו שוקו. הוא צחק
"מה כזה מצחיק?" שאלתי בתמימות
"שוקו?" שאל "ברצינות?"
"מה?" שאלתי אותו
"חחחח, מה את תינוקת?! תביאי קפה!" ענה
"לא בא לי." עניתי לו "וחוץ מזה, שוקו יותר טעים!"
"מה שתגידי." מילמל ושתה את השוקו שלו בשלוק.
הלכנו לבית ספר, והגענו לכיתה. אני הלכתי עשרה צעדים מאחוריו שלא יחשדו, והוא נאנח, וחיכה עד שאני אגיע לצידו.
"את לא יכולה להמשיך ככה." אמר "לא אכפת לי מה חושבים, את תהיי לידי. קאפיש?" שאל
"בסדר.." מילמלתי במבוכה.
הוא השיט לי יד ואני נטלתי אותה בהכרת תודה.
"תודה." הוספתי. שימח אותי שהוא דואג לי.
"הי, אני רק עושה את מה שאני צריך לעשות. שזה ההפך ממה שאני צריך לעשות." אמר וקרץ לי, ואני צחקקתי
"אתה כזה דביל." אמרתי ונדתי בראשי.
"דביל שאת מתה עליו." אמר
"זה לא שאני מתה עליך, זה שאתה עף על עצמך." אמרתי וצחקתי.
"חה חה." אמר בציניות.
חייכתי אליו, והוא חייך חזרה. איזה עיניים. למה לעשות את זה? למה לענות אותי? הנדתי בראשי, ונכנסתי לכיתה. בטח נראנו כמו שני מטומטים שעומדים לפני הכיתה ומדברים. ועוד אני! איתו! הזוי.
-נ.מ נתנאל-
איזה חיוך היא חייכה לי. כל מה שאני רוצה זה לבלוע אותה, אם החיוך הזה. יווארדי, למה לעשות את זה? למה לענות אותי?
היא הנידה בראשה ונכנסה לכיתה.
נכנסתי אחריה והתיישבתי ליד ברק
"תגיד, אחי, מה הקטע שלך איתה?" שאל
"עם מי?" שאלתי ואז הצלצול נשמע.
"בסוף הלימודים בפארק." לחש לי.