ממלכה-תקציר+פרק 1

אנגליה,1479,בלייר,נסיכה צרפתית בת 17,מובאת לארמון אנגליה על מנת להתחתן עם הנסיך אוון,ברית שנוצר על ידי הוריהם לטובת ממלוכותיהם. בלייר מאמינה בכל ליבה באהבה אמיתית,ומייחלת לעצמה להתאהב באוון,למרות שהיא יודעת שהסיכויים קלושים,היא מחכה בקוצר רוח לפגוש את אוון.
אוון אכזרי,עוקצני וחסר נימוסים.
האם בלייר תצליח להיכנס ליבו של אוון?
האם היא תרצה? האם נישואיהם יצליחו בתור נישואיי אהבה?
או שמה הנישואים יהיו למען בריתות הוריהם?

פרק 1.
"את מוכנה?" שאלה אימי,מלכת צרפת,רגועה ושליווה בעוד שאני לחוצה ונרגשת.
"כן כמובן,תבואו לבקר אותי,בבקשה",אסור לבלי מלוכה להשתמש במילה בבקשה,בכל פעם שאמרתי את המילה הזו,הוריי זעפו בי.
אף לא הפעם,הם הבטיחו שיכתבו לי ואמרו לי לעלות על הכרכרה.
"אנחנו אוהבת אתכם" אמרתי לאימי ואבי שעמדו מחוץ לכרכרה מחכים שהיא תסע.
"אני סומכים עליך",אמר לי אבי,מקווה שלא אפשל.
טוב,זאת התגובה הכי חמה שאי פעם יכולתי לקבל ממנו.
הכרכרה החלה לנסוע, ואני נותנת לדמעות לזלוג על פני,כי בין רגע,איבדתי כל בן אדם שאי פעם אהבתי,כל מקום שאי פעם הכרתי,ואני נוסעת למקום בו אני לא מכירה אף אחד,ואף אחד לא מכיר אותי.
פחד משתלט על גופי, "כל ההתחלות קשות",אני ממלמלת לעצמי,מנסה לשפר את מצב רוחי.
אני נוסעת לאנגליה,אני נוסעת כדי לשלוט באנגליה.

"הנסיכה בלייר".
ירדתי מהכרכה,מסדרת את שמלתי ובוחנת את הסביבה החדשה,את חלקות הדשא,את הפסלים,את הטירה הענקית עם דגל אנגליה תלוי במרכזה,הטירה של צרפת יותר קטנה ופחות מטופחת כמו הטירה של אנגליה.
האנגלים יצרו שתי טורים,קדים קידה,וכשנגמר הטור,המלך הנרי,המלכה אליזבת,והנסיך אוון נמצאו,מהמרחק הזה לא יכולתי לראותם.
'ראש מורם,איפוק,הליכה איטית ובטוחה',אני מלמלמלת לעצמי בראשי את המילים של אימי.
צועדת לעבר בעלי לעתיד והוריו,מתקרבת יותר ויותר.
תוך כדי שאני מתקדמת,אני בוחנת את האנשים שעומדים מולי.
אוון,יפה תואר,גבוה,רחב,מה שכנראה נובע ממסת שרירים,ולא שומן.
שערו שחור ופרוע,לא מתאים לנסיך בבירור,ואת עיניו אני לא מצליחה לראות בבירור מהמרחק שאני נמצאת,אך הם כנראה כהות,השמש הייתה מראה לי את בהירותם אם היו בהירות.
וחוץ מזה,הנסיך אפילו לא הסתכל עלי. הוא הסתכל על משהו שנמצא בימינו.
איזה עוד משהו יכול להיות מעניין יותר מאשתו לעתיד?
כשאני מתקרבת אני מגלה שפתיים מלאות,וגם מבחינה בעיניים בצבע אפור כהה שנוטה לשחור כשהוא מביט לעברי,וחודר ישר אל תוך עיניי,ופתאום אני מתחילה לשים לב לכל צעד וצעד שלי,אני מאבדת את בטחוני,אבל ממשיכה לשמור על ארשת פנים מאופקת,מקווה שאני מצליחה.
כל כך רציתי שהוא יביט בי,אבל לא רציתי שהוא יחדור אלי במבטו,יערער את בטחוני,בטחון של נסיכה חזקה!
"הו את נסיכה כה יפה,השמועות סיפרו על יופייך אין ספור אך עכשיו,כשאני רואה אותך מולי..מעבר לכל ציפיותיי!",אמר לי המלך הנרי,שערו היה קצר,ולעיניו היו את אותו הצבע של עיניו של אוון. המלכה לא הייתה יפה,אך אפשר היה לראות,שהיא הייתה יפה בעברה.
אוון בחן אותי מבטו,המבט שערער את בטחוני,בעוד אני משוחחת עם הוריו על הדרך שעברתי.
אנחנו מחליטים ללכת כולנו לאכול ארוחת ערב ביחד.

אחרי דקות ספורות אנחנו יושבים מסביב לשולחן הגדול,הוא לבן ומכוסה במפה שחורה.
המשרתים מגישים לנו אוכל,ואני יכולה לראות שהם מנסים לעשות על המלכה לעתיד שלהם רושם.
אני ומלכי אנגליה ממשיכים לשוחח על פוליטיקה,בעוד אוון לא אומר מילה מהרגע שירדתי מהכרכרה.
אליזבת כל כך נחמדה אלי,ומסתבר שהיא ואימי חברות טובות מילדותן.
"כן אמא שלך סיפרה לנו על כך,הייתי מאוד מופתעת,את נראית כל כך.."
"את בתולה?", אוון קטע את אימו.
פי נפער ואליזבת עצרה את נשימתה,"אוון!" צעקה אליזבת.
עצבים השתלטו על גופי ופניו היו כה רגועים. "ובכן,אף אחד לא העז לשאול את השאלה שכולנו חייבים לדעת את התשובה עליה,אז אני שאלתי אותה,לפני שיהיה מאוחר מדי".אוון עדין היה רגוע,ואני החזקתי את עצמי מלקום ולתת לו כמה מכות.
"אתה..אתה פשוט..אתה גס רוח! בטח שאני בתולה! ואל תעז,אף פעם,לדבר אלי בכזה חוסר כבוד!" נשמתי בכבדות,וניסיתי להשאר רגועה כמוהו,אבל נכשלתי.
אוון חייך,חושף שן שבורה במקצת. "מתנצל גברתי", אוון אמר וקם מכיסאו,מתכוון ללכת.
"לאן אתה הולך?",דרשה אליזבת לדעת.
"לישון",והוא הלך לחדרו.
אחרי שהוא יצא שתקנו במשך כמה דקות,מסיימים את האוכל.
אז אני מניחה שהלך הסיכוי שלי לאהוב את בעלי,אהבה אמיתית.