מלכת האופל ומלך האגו-פרק4

רנג'י הכין כבר את מה שהוא עומד להגיד בדיוק לאדון אדוארד , הוא היה בטוח שהבן אדם ישתגע מרוב דאגה לביתו המסכנה שנאכלה בידי הבחור הגדול והרע ,החבר הרמאי שלה .
"רנג'י ארוחת ערב" צעקה אלכס מהקומה למטה
"אני מגיעה" אמר רנג'י בטון מאושר. היום , היום אני אקח את מקומי בבית, המקלחת הכיסא הכול היה שלי!!
רנג'י התיישב במקומו מחויך ומאושר.
"רנג'י מאמי הכול טוב, אני רואה שמצב הרוח שלך משתנים באופן קיצוני בזמן האחרון" שאלה אלכס בפרוץ מוזר.
"הכול מעולה "ענה בחיוך רחב .
אלכס שתקה והחליטה שהיא תעזוב את הנושה הזה לאחר כך.
לאחר כמה דקות גם דני הגיע לשולחן.
"איפו אדוארד וג'ון?" שאל רנג'י נימת קולו מודאגת .
"אנחנו פה", אמר אדוארד מאושר מסיבה שלא רואים לעין.
לידו עמדה ג'ון מחויכת כשהיא מחזיקה סיר בין ידהה.
"שנוכל" היא אמרה
'כן ,בטח, אני מקווה שלא הרעלת את האוכל ,מכשפה ' חשב רנג'י .
הוא התחיל לחשוש שהתוכנית שרקם מתערערת. משהוא בסיטואציה היה חשוד.
"האוכל מצוין יקירי , כול הכבוד ,אולי תכין ארוחות כול ערב" אמרה אלכס
"האמת שאני כמאת לא עשיתי כלום, ג'ון עשתה את הרוב ,היא ירדה אלי בצהריים והציעה עזרה " אמר אדוארד בקול גאה.
רנג'י צמצם עיניים לעבר ג'ון שישבה עם חיוך בכיסא ולא החזירה לו מבט.
"איזה יופי, ג'ון מגלה פתאום סימני אחריות" סינן רנג'י
"על מה אתה מדבר, ג'ון תמיד הייתה אחראית , היא בת אמינה מאוד" אמר אדוארד.
נהיה שקט נעים בשולחן עד ש…
"אה רנג'י איך היה אתמול במועדון שליד הים ,שמעתי הרבה תגובות טובות על המקום בבית ספר ,כולם אומרים שאתה ממש נהנתה" אמרה ג'ון כשפניה מופנות לצלחת אבל עדיין היה אפשר ליראות את החיוך הקטן.
"מועדון? אתמול לא אמרתה לי שיש לך אימון ערב " אמרה אלכס.
"באמת?! זה מה שהוא אמר , אולי הוא התבלבל , כי אני בטוחה שהוא היה שם ,הוא היה אגדת המסיבה " אמרה ג'ון והוסיפה חיוך חמים.
"רנג'י תסביר מה קורה פו ?!" אמרה אלכס
"אמרתי לך בלי מסיבות עד אחרי 3 המבחנים הקרובים"
רנג'י ישב בכיסאו ובפיניו ניקר ההפתעה , לקח לו זמן לעכל שאחרי שהוא הצליח להסתיר את המסיבה כול כך טוב ,אמא שלו בכול זאת גילתה עליה.
ג'ון הסתכלה על רנג'י במבט רגועה 'ומופתע' כאילו רק עכשיו גילתה שהוא שיקר לאמו.
"מכשפה קטנה …" מלמל לעצמו .
"וג'ון תגידי לי את איך היה עם החבר שלך בשכונת העשירים ?" שאל רנג'י בקול מתחכם.
"אתה מתכוון לחברתה של ג'ון שחולה בשפעת , היא סיפרה לי על זה בצהריים, ואמרה שהיא הולכת לשם לבקר אותה כול שלישי וחמישי " אמר אדוארד
רנג'י הרגיש כלוא ,כול המבטים היו מופנים אליו , היא ניצחה אותו , כו בקלילות ,היא בקושי אמרה מילה , וגרמה לכך שיקרקעו אותו לחודש.
"אנשים על תטרחו היום לפנות מהשולחן או לשטוף את הכלים, כי רנג'י כרגע התנדב לעשות זאת בשבילנו לאורך כול החודש הבא" אמרה אלכס בפרצוף כעוס
"באמת?!, אוו רנג'י, כמה נחמד מצדך! אתה כול כך מתחשב" אמרה ג'ון וקמה מהשולחן.
"אבא אני הולכת לחדר להכין רשימה של ספרים שאני צריכה להשאיל לחברה החולה שלי מהספרייה"
"טוב ג'ון , לילה טוב " אמר אדוארד וחזר להסתכל ברנג'י
דני ישב בשולחן וכמאת התפוצץ מצחוק , הוא שמע את האיומים של אחיו על ג'ון והיה בטוח שהלך על הבחורה, אבל איך שהוא היא הצליחה לסובב הכול כנגדו !! הילדה הזו ,יש בא משהוא מיוחד, אני מתחיל לחבב אותה חשב.
למטה נשמעו צעקות וג'ון ישבה בחדרה 'הוא התחיל והוא ילמד את הלקח לא לאדגר אותי ' חשבה לעצמה
הצרחות לאט לאט התמעטו וצעדיו הכבדים של רנג'י נשמעו במדרגות.
ואז…דפיקות בדלת …ג'ון קמה ופתחה את הדלת .
רנג'י הסתכל אלהה במבט לוהט מעצבים עד שנידמה לה לרגע שראתה להבות אמתיות בתוך עיניו.
"את תשלמי על זה פריקית" אמר
"בינתיים אתה רק דיבורים, ולפי המצב עכשיו אתה זה ששילמתה , אני מציאה לך להוריד פרופיל ,אני באמת לא רוצה לגרום לך לסבול, אבל אני לא יקריב את עצמי בשביל האושר שלך "אמרה ג'ון בטון מעשי ואדיש.
רנג'י ניראה כמתעצבן יותר .
"סדר הדברים בבית הזה עומד להשתנות, ואת תהיה עדה לשינוי השלטונות פה "אמר
"כן… אז בינתיים 'השלטונות העליונה' שותפת כלים והשלטונות הנוכחית הולכת לישון " אמרה ג'ון
"לילה טוב ,רנג'י" אמרה וגיחך למראה המבט המתוסכל ומלאה הרצון לנקמה שנשקף מימנו כסגרה את דלתה.
"אולי ניצחת בקרב אבל לא במלחמה גברתי הצעירה" מלמל רנג'י לעצמו והלך לשטוף את הכלים.
דני ישב על המדרגות וצחק לנוכח הנעשה 'מלכת האופל נגד מלך האגו' חשב לעצמו ,זה יכול להיות סיפור טוב .
למחרת בבוקר רנג'י קם וגילה שג'ון כבר בבית ספר ושהוא מאחר לשיעור עם המורה העצבנית ביותר בשכבה.
"אמא למה לא הערת אותי!!!" צעק רנג'י ,הוא לכך בידו פרוסה עם ריבה ויצא מהבית, לא נותן לאלכס אפשרות לענות.
הוא ניכנס לכיתה והמורה הסתכלה אליו בעצבנות .
בשורה האחרונה הוא ראה את ג'ון יושבת לה בנחת ובוהה בחלון .
'מה הילדה הזו חושבת ,על מה היא חולמת שם ,לא אכפת לה שאני הגעתי ,היא לא רוצה להתגרות בי !!'
"אדוני הצעיר , אתה תישאר שעה אחרי הלימודים להשלים את השיעור " אמרה המורה, לאחר דקה היה הצלצול .
ג'ון ציירה בפינתה בשקט בזמן שכול ההמון מתפזר במסדרונות.
רנג'י ניגש אלהה והניח את ידיו על השולחן.
היא לא הרימה את מבטה אליו.
"למה לא הערת אותי היום! זה היה בכוונה נכון! את רוצה לגרום לי למחלת לב" אמר רנג'י
"אני לא רוצה לגרום לך לכלום, יותר נכון אני לא רוצה להיות קשורה אליך ,תהייה אחראי אתה על העניינים שלך, מתי אתה תקום או עם תאחר ממש לא מעניינים אותי .
ואנחנו בבית ספר עם שכחתה , אתה באמת רוצה לדבר איתי פה , החברים שלך מסתכלים"
רנג'י הרים את הראש וראה 3 מחבריו מתבוננים בו מהדלת .
"אתה בא רנג'י " הם צעקו לו
"כן אני מגיעה "אמר
"אנחנו עוד נדבר על זה בבית" אמר רנג'י בלחש
"לא חשבתי אחרת" אמרה ג'ון כשהיא ממשיכה לצייר באדישות.
_____בשולחן של רנג'י וחבריו בקפיטריה_____
"אז מי החברה החדשה שלך רנג'י ,אתה עכשיו בקטע של פריקיות ,עברתה כבר על כול הבנות בבית ספר" אמר ניר, אחד מחברי החבורה של רנג'י .
"אתה צוחק עלי , שאני אצה עם הפריקית המעצבנת הזאת ,הייתה מת , היא הכינה לי את שעורי הבית, זה הכול"
"חחח מזל אחי כי עם באמת הייתה יוצא איתה הייתה לך תחרות קשה ,הסתכלו " אמר ניר והצביע על השולחן המבודד הרגיל של ג'ון .
משהוא בעל רסטות התיישב בשולחן של ג'ון , ג'ון הסתכלה אליו במבט מופתע אבל נשארה אדישה ולא דיברה אתו.
"אתה יודע מי זה !, זה התלמיד מפרויקט של החלפת תלמידים ,הוא לומד ב'דיסקורט' בית ספר לאומנויות , שמעתי שכול הבנות מתות אליו ,הוא בן 17 והוא גר לבד כי ההורים שלא בחו"ל ,אז יש לו את כול הבית לעצמו" אמר דור חבר אחר מהחבורה .
"למה אתה יודע אליו כול כך הרבה ,נדלקת אליו דור" אמר ניר ושניהם החלו לריב.
בזמן שכול השולחן עסוק בלהפריד את השנים רנג'י בהה בשולחן של ג'ון , מה לתלמיד מתחלף יש לעשות עם הפריקית , אם הוא היה מקיר אותה כמוהו הוא בחיים לא היה מתחיל אתה , חוץ מזה בחור כמוהו הוא לא הסגנון שלה , כאילו אני לא יכול לדמיין אותם ביחד זה מוזר ….
"רנג'י הכול בסדר" שאל מייק הבחור השקט יותר של החבורה ואחד מהחברים הטובים של רנג'י .
"כן אחי הכול טוב" אמר רנג'י וחזר לשיחות הסתמיות עם הבנים.
____בשולחן של ג'ון ____
ג'ון התרכזה באוכל שלה והתעלמה מהבחור שהתיישב מולה.
הבחור בעל הרסטות חייך ואמר "את בדרך כלל כזו אדישה , משהוא פרץ לממלכה שלך ואת יושבת בשקט ונותנת לו להשתלט, את מלכה מאוד רחמנית" אמר
,ג'ון הרימה את הראשה כאילו לא מאמינה שהוא מדבר אתה.
"שמעתי מכמה בנות שאת יושבת פה לבד כול הזמן ,לא ניראה שהן מחבבות אותך הבנות האחרות, מה עשית להן" אמר הבחור, אך ג'ון חזרה להסתכל על האוכל שלה וחתכה את החביטה שעל הצלחת .
"טוב אני רואה שאת לא חובב שיחות ,זה בסדר אני זה שהתיישבתי פה בלי לשאול, אפילו שאני בטוח שהיית נותנת לי לשבט פה בכול מיקרה , דרך אגב קוראים לי ג'וג'י ולך כמו שהבנתי קוראים ג'ון " אמר .
ג'ון הרימה את מבטה.
"ג'וג'י נכון ?, אוקי, למה אתה חושב שהייתי נותנת לך לשבט פה אילו הייתה מבקש ,האמת שזה לא החלטה שלי אבל עם היה לי את היכולת להחליט,למה אתה כול כך בטוח שהייתי נותנת לך?, הרושם שאתה מנסה לעשות לא משפיע עלי ,אני אשמח עם תיתן לי לסיים את הארוחה שלי בשקט, " אמרה ג'ון וחזרה לצלחת שלה.
"אני יודע שאת היית נותנת לי לשבת לא בגלל מי שאני ,אלה בגלל מי שאת ,את אדם נחמד וטוב לב" אמר
"מעניין אותי לשמועה איך הגעתה למסכנה הזאתי" אמרה ג'ון
"אני יכול לקלוט אנשים מהעיניים שלהם וברגע שהרמת את עיניך כלאת אותי בקסמך " אמר בטון מלודי .
נהדר עוד 'משורר צעיר' אמרה ג'ון בראשה.
"האמת שחשבתי שתהייה מקורי יותר בבחירת ההסבר אבל, נו טוב ,זה לא כול כך משנה, כולכם אותו דבר" אמרה וקמה מהכיסא.
"אווו איי זה כאב" חייך ג'וג'י .
"אז נירא אותך בסביבה" אמר ונפנף לעבר גבה של ג'ון.
היא בהחלת משהוא, אוקי , מלכת האופל של בית הספר, ניראל שכבשתי את הממלכה שלך ,חשב ג'וג'י וגם הוא יצאה מהקפיטריה.