מליז באהבה // פרק ב'

״הרוח..״מלמלתי בזמן שסגרתי את דלת הכניסה שנפתחה.
״בו.״ נשמע קולו של אנדרו מאחורי.
״זה מפסיק לעבוד בפעם השנייה.״ צחקקתי.
״חבל.״ חייך.
״את באה לחדר אוכל ?״ שאל.
״עוד מעט.״ אמרתי ופסעתי אל עבר המקלחת.
החלטתי ללבוש סוודר לבן ארוך , ג'ינס קצר אדמדם אותו הסוודר כיסה וגרביונים שחורים שקופים עם לבבות קטנים, ומגפיים חומות בהירות עם עקב.
עגילי חישוק קטנים מכסף, שרשרת עדינה של לב,
ושני צמידים מכסף.
אני לא מתאפרת.
אני לא אוהבת את זה,
אני חושבת שאני צריכה להתאפר עדין,
מסקרה וסומק, ואולי גלוס שקוף.
אספתי את שיערי לפקעת מרושלת , ויצאתי מהחדר.

מצאתי את עצמי שואלת תלמידים איפה חדר האוכל.
הייתי צריכה להגיד לאנדרו שייחכה לי.
״זה שם״, פנה אליי תלמיד , גבוה, שיער שחור ועיניים כחולות,״ימינה, ישר ופנייה שמאלה.״
״תודה.״ הודתי לו והתקדמתי אל עבר חדר האוכל.
״ימין זה בכיוון השני.״ צחקק והושיט לי יד ,״ג'יימי.״
״ליז.״ לחצתי את ידו.
״חדשה פה ?״ שאל .
״כן..״ עניתי.
״אני אלווה אותך לחדר האוכל .״ אמר ומשך את ידי.

כשהגעתי לחדר האוכל הודתי לו , והתפניתי למצוא שולחן ריק.
״שבי פה.״ נשמע קולו של אנדרו .
״אתה בכל מקום , אה ?״ צחקקתי והתיישבתי על ידו .
״תכירי , זה ג'יימי.״ פנה אלי אנדרו והצביע על ג'יימי שישב מולו.
״הכרנו כבר.״ צחקקנו.
״וזאת מירנדה.״ הוא הצביע על נערה שישבה ליד ג'יימי.
״היי,״ פנתה אליי בחיוך.

את שאר הארוחה העברנו בשתיקה מביכה , עד שאנדרו שבר את הקרח, ״אני יוצא היום בערב למועדון אולי תבואו ? גם את ליז.״
אני לא בעד מועדנים,
בכלל לא.
אני בת 16 , למה אני צריכה ללכת למועדנים?
״בסדר.״ השבתי.

בערב התארגנתי,
שמלת זהב נוצצת עם גב פתוח ,כריסמס בכל זאת.
צמיד זהה לשמלה , ועגילי חישוק.
הברשתי את שיערי , הפן נשאר מהבוקר.
ורק הוספתי בקבוקים בסופו.
הנעליים היו נעלי עקב בצבע שחור.
והתאמתי את הלק לשמלה, לק זהב נוצץ.
״את מוכנה ?״ צעק אנדרו.
״כן אני באה.״ החזרתי והתקדמנו יחד אל עבר הלובי.
״אני לא שותה .״ הודעתי .
״לא הכרחתי אותך לשתות, זה בסדר.״ צחקק.
״ליז !״ נשמע קולה של מירנדה מרחוק , אשר רצה לעברנו.
״איך הבחנת בי ?״ שאלתי בתמהה.
״את צוחקת ? רואים אותך מקילומטרים עם השמלה הזאת !״ צחקקה.
״איפה ג'יימי ?״ שאל אנדרו.
״היי.״ ג'יימי צץ מאחורי גבו של אנדרו.
״מדברים על החמור.״ צחקק אנדרו.
ופסענו אל עבר המועדון.
״אז מה התוכניות שלכם לכריסמס ?״ שאלה מירנדה.
״ברגע שמירנדה שואלת משהו כזה , זה לא כי היא מתעניינת באמת במה שאתם עושים זה כי היא רוצה לספר מה היא עושה.״ אמר אנדרו.
צחקקתי.
״אני נוסעת להורים בקליפורניה.
אני לא אהיה פה כל כריסמס !״ קפצה מאושר, ״ומה את עושה ליז ?״ פנתה אליי.
״נשארת פה, ההורים שלי מתגרשים ..״ השפלתי מבט.
״ההורים שלי התגרשו גם..״ אמר ג'יימי, ״זה קשה בהתחלה אבל זה עובר..מתרגלים.״
״אני נאלץ לקטוע את שיחת הנפש הזו,״ אמר אנדרו בציניות,״הגענו.״
מבחוץ המועדון נראה מרשים כלכך,
אבל ברגע שנכנסתי פנימה,
הבנתי שטעיתי.
אלכוהול, חזיות על הרצפה, סיגריות.
רק רציתי ללכת הביתה.

ישבתי על הבר ושתיתי קולה ,
עד שהעין שלי לכדה אותו במבטי..
זה הוא..פרצוף שאי אפשר לשכוח..

ישבתי על הדשא הקר,
חסרת אונים, ערומה כביום היוולדי.
עדיין יכולה לשמוע את הצחוק שלהם,
להריח את ריח האלכוהול מעורבב בטבק , הנודף מהם..
הרגשתי מושפלת..הרגשתי מופקרת,
כאילו אני הייתי העבד שלהם..
הבכי… נגמרו כבר הדמעות..
והכאב הפיזי לא משתווה לכאב שבפנים, ההרגשה הזאת, כאילו מישהו תקע לך סכין בבטן וסובב וסובב..

זה הוא, זה מי שאנס אותי לפני 5 שנים..