מלאכים בתחפושת

אחרי התפתלויות רבות במיטה , קמתי כול הגוף שלי כואב ,מלא חתכים וחבורות.

זרקתי על עצמי חולצה שחורה ארוכה ורחבה, ג'ינס מרופט וגם רחב , אספתי את שערי לקוקו נמוך , הלכתי למקלחת והתחלתי לצחצח שיניים.

בעודי מצחצחת חלושות את השיניים בגלל החתכים בכף יד , חשבתי על מה שצפוי להיות לי היום, בטח עוד כמה מבטים, עוד כמה התלחששויות של " או מיי גוד תראו את הג'ינס שלה " או " היא באמת הולכת עם הקוקו הזה ? " , ועוד כמה מכות מהחבורה ההיא , כשחשבתי על זה יותר ויותר , על היום מגעיל הזה , שמתי לב שעיניי נעשו לחות יותר מהרגיל , והאחיזה שלי במברשת שיניים נעשתה חזקה יותר.

הרפתי את האחיזה ושחררתי את עצמותיי , הרכנתי את ראשי לכיור ושטפתי את הפנים מהלחות המיותרת.

כשסיימתי את ההכנות של הבוקר -לצערי הרב-, ירדתי במדרגות ופניתי למטבח.

אימא ? ' שאלתי לאוויר , לא מצפה אפילו לקבל תשובה'

נאנחתי, לקחתי שקית שוקו מהמקרר , את המפתחות של המכונית , ויצאתי.

בלונדון, תמיד קר.. אבל משום מה הקור היום היה מקפיא וקר הרבה יותר.

נכנסתי במהירות למכונית, מכניסה את המפתחות ומתניעה, הדלקתי את החימום וחיכיתי שיתחמם קצת בניסיון למשוך זמן עד ההגעה לבית ספר.

לבסוף , שכבר לא יכולתי למשוך את הזמן, ועמדתי לאחר ,נאנחתי והתחלתי לנסוע.

הגעתי לבית ספר מחפשת את החנייה הקבועה שלי, אחרי התקרית שקרתה עם החבורה הזאת, החלטתי לקחת חנייה שתהיה הכי רחוקה שתוכל להיות מהבנים.

מה שגרם לכך שחניתי במקום רחוק מבית הספר, יצאתי מהמכונית , לקחתי את התיק ונכנסתי לשיעור הראשון שלי, ביולוגיה.

לצערי אני לומדת עם אחד הבנים האלו,

זה שהכי מכאיב לי מהם.

זאיין מאליק.

אבל , זה רק אחד מהבנים , ולא כול החבורה שלהם, אז זה טוב.

נכנסתי לכיתה למזלי עוד לפני שהיה צלצול, ופניתי למקומי, הכי אחרון בצד, לבד.

כמה שפחות ישימו לב אליי ככה יותר טוב.

שמעתי את הצלצול המחריד אוזניים, והכיתה התחילה להתמלא, הוצאתי מהתיק את המחברות והחוברות, והתחלתי לצייר צורות אקראיות. אחרי כמה דקות של שרטוטים שיצאו לבסוף פרצופים ,הסתכלתי על השעון. עבר כבר רבע שעה, חשבתי בתפלאות, מוזר שהמורה עדיין לא התחיל לקשקש לעצמו, וכשהרמתי את עיניי הבנתי את הסיבה.

ראיתי את זאיין מדבר עם המורה,שניהם מסתכלים עליי, זאיין בחצי חיוך מתנשא, ומנצח אולי .. ? והמורה במבט סתמי.

הסתכלתי עליהם , מנסה להתמקד על השפתיים הזזות של זאיין, כדאי לנסות לקלוט קצת מהשיחה.

מה הוא אומר לו שם ? למה הוא מסתכל ככה עליי ? למה הם בכלל מסתכלים עליי ? נשכתי את שפתיי, והרגל שלי התחילה לזוז מעצמה מרוב לחץ

' דניאל …' המורה אמר לבסוף והסתכל עליי, כול הכיתה השתתקה.

' כן המורה ? ' אמרתי בקול שקט.

' מהיום זאיין מאליק יישב לידך '