מלאך שלי – פרק 2

' הוא הסכיים הוא הסכיים הו-'
" … שומר ראש "
" מה? אבא רציתי ללכת לבית ספר כדי לחוות חוויות וליצור חברים לא להיות הילדה המפונקת והעשירה שכולם שונאים! "
" זה התנאי שלי, או זה או כלום " הוא אמר בהחלטיות והמשיך להקליד משהו במחשב שלו.
מה אני עושה? החלום שלי זה ללכת לבית ספר, אבל מה שומר ראש? מה אני הבת של ראש הממשלה?
זה יהיה שווה את זה? כולם יחשבו שאני מוזרה ומפונקת . ושברירית.
אבל אני לא אוותר על החלום שלי!
בטח יומיים עם שומר ראש ואז אבא שלי יירגע ואני אוכל ללכת כמו ילדה רגילה לבית ספר . אז החלטתי ללכת על זה
" אני מסכימה " אמרתי, הוא הרים את ראשו אליי, קצת מהסס
" אני אסדר את העניינים עם התיכון, ואודיע לך מתי את מתחילה " אמר
" והשומר ראש? " שאלתי, אני מאוד מקווה שהוא לא יהיה איזה גודזילה מפחיד שירחיק את כולם ממני
" אל תדאגי נאיה, אני אשתדל לחשוב עלייך כשאני אבחר מי זה יהיה " הוא אמר.
אני מאוד מקווה .
" תודה אבא " חייכתי אליו ויצאתי מהמשרד שלו, עליתי לחדרי בריצה
' יייששששש! אני הולכת לבצפררר אני הולכת לבצפררר ' מאושרת ומסופקת קפצתי על המיטה .
מאוחר יותר אבא שלי הביא לי את כל הפרטים, השם של התיכון, איפה הוא נמצא, מתי הנהג יקח ויאסוף אותי ועוד דברים . הוא הראה לי את רשימת ההגברות ובחרתי אומנות הריקוד ובילוש,
הוא רשם אותי לבית ספר פרטי הטוב ביותר בעיר .
" עוד שעה וחצי תיסעי עם רונית לקניות, לקנות ציוד לבית הספר, בגדים, חולצות בית ספר, את הספרים וכל הדברים שאת צריכה, ובינתיים רפאל יביא את שומרי הראש הכי טובים שהוא מכיר שקרובים לגיל שלך ואני אבחר אחד" הוא אמר, היום . הכי . טוב . בעולם!
" רק .. תשמרי על עצמך " הוא הוסיף רגע לפני שיצא מחדרי והנהנתי .
אני לא יכולה לחכווות! אני אכנס להתקלח, זה יעביר את הזמן מהר .
*אחרי מקלחת ארוכה מאוד*
יצאתי מהמקלחת ועטפתי את גופי במגבת, ויבשתי את שערי עם אחת נוספת . יצאתי מחדר המקלחת שמחובר לחדר שלי והתקדמתי למיטה שלי .
לבשתי את הבגדים שהכנתי לעצמי קודם לכן, הסתכלתי במראה וסירקתי את שערי .
לבשתי גינס לבן עם קרע בכל ברך וחולצה אדומה עם המספר 68 עלייה, ונעלי אולסטאר אדומות .
קלעתי את השיער החום גלי הארוך שלי לצמה שהשתלשלה מאחורי צווארי, שמתי קצת מסקרה על הריסים הארוכים שלי, שמדגישים את העיניים החומות שחורות הבוהקות שלי . סידרתי את החולצה שלי שתכסה טוב את החזה היפה שלי ואת הג'ינס שיסתדר על הישבן העגלגל והחטוב שאף פעם לא אהבתי, אני נראית בסדר, לא מכוערת אבל לפי דעתי אין בי שום דבר מיוחד . הגוף שלי יפה רק כי אין לי כלום לעשות אז אני מבלה שעות על המכשירי כושר ובמיני סטודיו לריקוד שיש בבית .
" נאי אני מוכנה! " שמעתי את קולה של רונית קורא לי מלמטה " אני באה! " עניתי לה ובחיוך והתרגשות שמתי מהר דאודורנט וקצת בושם, לקחתי את הצ'וקר השחור שהאות N נתלית עליו ורצתי למטה . ענדתי את הצ'וקר שלי במדרגות, רונית קנתה לי אותו ביום ההולדת 16 שלי בשנה קודמת, היא אמרה שהיא ראתה המון בנות הולכות עם זה אז היא רצתה שאני ארגיש בסטייל של היום . ואכן אהבתי אותו .
" מוכנה? " היא שאלה אותי בחיוך לפני שיצאנו מהדלת, הנהנתי .
הנהג של אבא הוריד אותנו בביג של העיר ורפאל ילווה אותנו לכל מקום שנלך אליו . רפאל הוא שומר הראש ויד ימינו של אבא שלי, הוא סומך עליו יותר מכולם . קודם הלכנו לקנות חולצות בית ספר, ואז ציוד . רונית עזרה לי בבחירות, כי אני לא כלכך יודעת מה הולך עכשיו . אחר כך נסענו לבית הספר לקחת את מערכת השעות והספרים שלי . היו כלכך הרבה.. אני לא יודעת איך אני אסחב אותם כל יום . פגשתי את המנהל והוא הסביר לי כל מיני דברים ואמר שהוא מבין את הסיטואציה המסובכת שלי ושיעזור בכל מה שאצטרך . בטח אבא שילם לו הרבה כדי להכניס אותי באמצע חודש נובמבר ללימודים . הוא גם הסביר שאני אעשה מבחנים כדי לדעת מה הרמה שלי ובאיזו כיתה אשובץ .
לאחר כמה שעות טובות של להכיר את העולם שבחוץ היינו צריכים לחזור .
כבר כמעט ערב . כשהגענו רונית ורפאל העלו את כל הקניות ורונית סידרה את הכל בחדר שלי, היא התעקשה שתעשה את זה . אני חושדת שהיא מתרגשת יותר ממני .
דילגתי בעליזות למשרדו של אבא שלי " אבא חזר-" נכנסתי ונתקעתי במשהו, או מישהו .
הוא היה גבוה ממני אז נתקעתי בחזהו, מהופנטת מהריח הלכתי אחורה כדי לראות במי נתקעתי. היה לו שיער חום בהיר בתספורת מארינס מהמם שרק מעורר רצון להעביר בו את היד, עיניים ירוקות בהירות כמו קריסטל, שפתיים בשרניות, הוא היה מסורטט כמו יצירת אומנות .
" נאיה, תכירי את דור
שומר הראש שלך "