מלאך שומר-פרק 9
צילצול הטלפון היה זה שהעיר אותי, היה כבר חשוך בחוץ ועכשיו פחדתי, ריי עדיין לא חזר
מיד עניתי לטלפון
"ליאן?" שמעתי את ריי בצד השני של הקו כל כך שמחתי שזה הוא, התמלאתי הקלה
"הו ריי אני כל כך שמחה לשמוע ממך כל כך דאגתי כבר חשבתי שמשהו קרה , אתה לא מבין איזה סיוט עבר עלי הזמן עבר כל כך לאט" שטפתי אותו ברגשות היום שלי אך הוא קטע אותי
"ליאן אין לי הרבה זמן" הרשמיות שבקולו הלחיצה ופחדתי שכל חששותי אומתו ברגע זה
______________________
"ריי אל תגיד לי שאתה ב…תחנה"
נשיפותיו אימתו את דבריי ואני התחלתי לרעוד ' לא זה לא קורא לי' , שפשפתי את גשר אפי בידי,
"תינשמי" שמעתי את פקודתו דרך השפורפרת "עכשיו תקשיבי תלכי לחדר שלי-שלנו" מיד תיקן את עצמו, בטני התהפכה ועשיתי כמבוקשו פסעתי אל חדרינו "מתחת למיטה ישנו תיק אימון כחול " הוא ציין "תוציאי אותו" וכך עשיתי ובסקרנותי פתחתי אותו. לבי פעם בחוזקה כשהבטתי בתכולתו
"אני לא מסכימה " צעקתי אל תוך השפורפרת "אתה שומע? אני יוציא אותך משם"
"דקה אחת " שמעתי קול נשי ממלמל בקשיחות,
"די ליאן אני מבקש…" שמעתי את הצרידות בקולו וזה כאב לי "אני מבקש ממך תברחי "
"אני לא בורחת.. אני אוה…" השיחה נותקה לפני שיכולתי לסיים את המשפט שכל כך חששתי וחשקתי לומר.
התיישבתי על המיטה והנחתי את תיק האימון לצידי. הבטתי בניירות הייתי זרה להם,
הוצאתי חפיסה של דולרים משובחת ואחזתי בידי,
'יהיה כל כך קל לברוח מכאן. מהאי עבדות הזה. יהיה לי חיים טובים. אני יהיה מאושרת' המחשבה חלפה בראשי ' לא. אני לא יהיה מאושרת. אני יהיה מאושרת רק איתו' המציאות הכאיבה לי והרגשתי איך לאט לאט אני נשברת מבפנים והפעם לראשונה מזה זמן רב ריי לא כאן לצידי. זה הרגיש כל כך לא מציאותי שריי לא פה. הרגשתי זרה בבית של עצמי שבעצם לא שלי. הוא שם סובל בתחנת העוצר*.ואני פה'
דמעה אחת קטנה גלשה אל פי וטעמתי את מליחותה ובתוך שניות הצטרפו אל זאת מספר דמעות נוספות. עצמתי את עייני והתייפחתי לבדי. במיטה הענקית הזאת כשרק תיק של מליון דולרים מארח לי חברה.
במשך הלילה סידרתי בראשי מספר דברים ואת סדרם, כגון ביקור ריי בתחנה ומשם נמשיך
סידרתי לי תיק ויצאתי מהבית, נעלתי את הדלת וירדתי לחנית הדירה משום מה מצאתי בחניה את הרכב של ריי, לא שאלתי יותר מדי שאלות ונכנסתי פנימה, חיברתי מספר חוטים למקומם והמנוע השמיע את קולו הצוהל
נשפתי פנימה את ריחו, כל פינה ברכב צעקה -ריי-ריי-ריי- וכל כך רציתי כבר לראות אותו.
התחנה לא הייתה ניראת כל כך נוראית כמו שדמיינתי אותה בראשי הסוער, פסעתי פנימה ורעד חלף בעמוד השדרה שלי. אנשים מקועקעים, מחוסרי עיניים ואיברים נוספים ישבו בפינות שונות הייתי בטוחה שחלק מהאנשים שם אני מזהה, מבית המחסה ומחוצה לו,
ואז ראיתי אותו ולבי כאילו שב לחיים החל לדפוק בחוזקה כאילו מבקש לצאת ממני ולהיכנס אליו,
פילסתי במהירות בין האנשים עד אליו כשמבטי לא מש ממנו
"ריי" מלמלתי כשהייתי מאחוריו והוא אכן הסתובב והביט בי,
מבטו היה שונה, מרוחק, סגור, מסמן סכנה, ניבהלתי
"ואת..?" שאל אותי ריי באדישות כשואל לשמי בעודו יושב על יד השולחן ומשחק עם עצמו -שח-
תגובות (4)
אעאעעאעאע סוף סוף המשכתתת מושלםםםםם תמשיכייי
חוץ מזה שלפעמים את מתבלבלת, ושמה פסיקים במקום נקודה, זה יפה מאוד. תתקני בבקשה ותמשיכי.
תמשיכייייייייייייייייייייייי
תמשיכייייייייייייייי