מלאך פרק 5 להתחיל מחדש !

מאז שחזרתי לחיים, מאז שאבא שלי החזיר אותי מעולם המתים לכדור הארץ, הכל השתנה. הרופאים התפלאו איך שרדתי את הנפילה ומדוע אין לי לא שבר ולא סיטה אפילו לא אחת קטנה. מאט, הבחור שהוציא אותי מהמים היה מחוסר הכרה כשכבר שיחררו אותי באותו היום. אפילו להודות לא הספקתי. חזרתי לעולם אחר, עולם טוב יותר בישבילי, חזרתי אחרת לעולם הזה. לכיסא הגלגלים כבר לא היתי זקוקה, הכויות כבר לא הופיעו באור השמש , ובלילה לא היתי קופאת וכויות הקור לא כיסו את גופי יותר. רק דבר אחד היה שונה בי, הקסם, הכוח,העוצמה, הרוע…
כשדרכתי במפתן הבית וסבתא ראתה אותי על רגליי היא קיבלה התקף לב וניפטרה במקום. משום מה לא בכיתי, אפילו לא דימעה אחת. את הבית של סבתא מכרתי ובכסף קניתי לעצמי דירה ליד החוף של ניו ג'רזי. מקום נהדר להתחיל בו את החיים מחדש, המועדונים, האנשים החברים החדשים שהכרתי הכל היה טוב כל כך. התחלתי ללכת לבית ספר, היתי תלמידה מיצטיינת, היתי מקובלת בין כולם,היתי כל מה שאיי פעם חלמתי עליו. החלום שלי הפך למציאות. אבל לא השגתי את כל זה בדרך יושר, הכוח שלי על כולם, הקול שלי, התגובה המאיימת, היחס שלי לאנשים חלשים ממני , בזכות כל זה השגתי את מקומי . רמסתי את כולם בדרכי. הטוב לא שפע ממני, אם היה משהו שהיה יכול לעזור לי , לעשות לי טוב היתי מנצלת את זה. למרות כל זה את הציונים כן השגתי לבד, בכוחות עצמי , אחרי הכל ללמוד בבית ספר היה אחד הדברים שהכי רציתי ומה גם שהחומר זורם לי בפשטות ואני מבינה הכל בקלות. רק לדבר אחד היתי טובה, חיות. אני כל כך אוהבת חיות, הנחמה שלי , את כל הטוב אני מוציאה עליהן. אני מתנדבת בכלביה בסופי השבוע ועובדת בגלידריה שעל החוף שלושה ימים בשבוע. אני מאוד חסכנית בכסף ומנסה לא לבזבז יותר מידי. בכל זאת אני חייה לבד, לבד בעולם הזה.
סטפני משכה אותי כל הדרך מהמונית לכניסת הקניון. "נו באמת מאט אם לא רצית לבוא היתה יכול פשוט להגיד לי !" היא גערה בי. "אני אמרתי" החזרתי לה בשקט . החורה הזאת ומעת רק את מה שהיא רוצה. אני עדיין לא מבין מה אני עושה איתה , אולי זה מפני שאני מפחד להישאר לבד ולהשתגע. עם העניים חיפשתי מישהו מוכר אולי זה יציל אותי מהיצורה הזאת. מבטי נתקע על אחד מחלונות הראווה של חנות לכיסאות גלגלים. "מאט ,תקנה לי מילקייש ותבוא לפה לעזור לי לבחור בגד למסיבה היום טוב מתוק שלי ?!" סטפני אמרה וניכנסה לאחת החנויות. המשכתי להביט מחלון הראווה, ראיתי את השתקפותה של אנג'ל ומיד הסתובבתי לאחור. אך לא היא לא היתה שם, 'אתה משתגע מאט !' אמרתי לעצמי בראש.