מלאך פרק 3 "זה לא זמנך"

הגוף הקטן של אנג'ל נחבט באבנים והגלים שוטפים את דמה, היא כבר איננה עוד. כיסא הגלגלים גם הוא שוקע אל המצולות. ורק קבוצת הנערים שהיתה סביב המדורה שמעה את צעקתה כשנפלה. גופה העדין והשברירי של אנג'ל לא יסבול יותר. היא לא תחווה את הכאב הזה עוד. הגלים החזקים מכים בה ,אך היא כבר לא מרגישה דבר. היא איננה עוד.
אני פוקחת את עניי,ענני עשן סבוך משוטטים מעליי.מה זה אני לא מתה? היכן אני? כל כך הרבה תהיות עלו למוחי. כוויות העור לא ניראו עוד. "תברחי ילדה , רוצי ! הצילי את עצמך" אישה מבוגרת עטופה בסדינים לבנים קראה לעברי ורצה משפריצה בוץ לכל עבר. "היכן אני?" צעקתי ובלי לשים לב נעמדתי על רגליי. התחושה הזאת, זה היה כל כך מדהים ! סוף סף אני עומדת על רגליי. "השטן רודף אחר האנשים , ברחי ילדה ,ברחי" קולה נבלע בתוך העשן והיא לא ניראתה עוד.
שער גדול ושחור ניצב לפניי. "אפשר מים?" שאלתי את אחד שומרים שניראו אטומים לגמרי ,אך הם לא ענו ,פתחו לי את השער ובצעדים זהירים ושקטים ניכנסתי פנימה. לפידי אש הובערו לאורך כל שביל הדם שעליו דרכתי וניזהרי שלא להחליק. כך הלכתי לאורך השביל הסמיך , יום אולי יומיים.. הזמן לא הורגש כלל. אין לילה ואין יום.לא היתי רעבה, רק צמאון עז תקף אותי. בשום מקום לא ניראה איש. אם הזמן גם הבנתי שאין כאן כלל מים. רק בוץ,דם ואש. גופות ועצמות היו מפוזרות בכל עבר גם הן. הצימאון העז גבר עלי,לא רציתי להמשיך ללכת. לא פחדתי , התישבתי על שביל הדם,ושיחקתי בו כמו בחול. זאת היתה תחושה מדהימה . אהבתי את הדם, את ציבעו, מרקמו. "עאעאעה" השמעתי צרחה כשיד אדם עלתה מתוך שלולית הדם ומיד צנחה חזרה. ברחתי. נסתי על נפשי. "אנג'ל.." נישמע קול ומיד אחריו צחוק מרושע…"אנג'ל.." נישמע שוב הקול המרושע. ולפתע הופיע לפניי יצור. בעל קנפיים שחורות גדולות כמו עטלף."ילדה שלי עוד לא הגיע זמנך "אמר אותו היצור בעל הקול הצרוד והמרושע. כנפיו הגדולות והשחורות עשויות נוצות ואש עוטפת אותו. עיניו היו אדומות כדם וגופו היה עטוף בד שחור עטור בחוטים אדומים. הוא חבש מסכה שחורה שכיסתה את חצי מהפניו. ידיו היו שריריות והורידים בלטו מהן בעוצמה. "זה לא זמנך " חזר על עצמו.
הבחנתי שגופי לא קר מהחושך והכויות לא הופיעו עליו מהחום . "איפה אני ?" שאלתי את אותו יצור בקול רועד. הוא עשה צעד אך מיד חזר בו , משום מה לא הרגשתי פחד, פתאום הרגשתי שייכת למקום הזה . הרגשתי שייכת ליצור הזה. "את בבית אנג'ל, רק פקחי את ענייך ילדה שלי." אמר היצור ונעלם כאילו לא היה שם מעולם.