מלאך-פרק 10

מייקל קרע את בגדיו כאות אבל.
כשגם הלב שלו קרוע מבפנים.
״אין לי חיים בלעדייך..״הוא לחש לאהובתו המתה..״מה שווה הלב שלי בלעדייך?״
הוא החל פוצע את עצמו עם הפיגיון שלו.חותך את ידיו,כעוד אחד מסממני אבל.
מניח לדם לטפטף על הרצפה.
כשהדמעות לא מפסיקות לזלוג בקצב מטורף מעיניו.
הוא כבר לא יכול היה לעמוד בזה יותר.
מביט למטה כשהוא יודע שגם אם יפול כנפיו ישאו אותו מעלה.
הוא הביט בלורן מבט אחרון,מניח כף ידו על חזהו,חש את ליבו הולם בידיו,כאילו עוד רגע ימחץ אותו למוות. בטירוף של רגע אחד.טירוף של אהבה.
״ארור אתה,ליבי!״הוא קרא,מאיים לעקור אותו מחזהו.
כשבאותו רגע הוא נזכר במשהו.
כמלאך,הוא יכול להעניק לבת חסותו את חייה בחזרה.
אך,על חשבון חייו שלו.
הוא הניח כף ידו על חזה של לורן,ואת ידו השניה על החזה שלו.
עד מהרה התמלא החדר באור יקרות שעטף את שניהם.
ליבה של לורן החל פועם.
עד מהרה חש מייקל את נשימותיה מתחדשות.
״מייקל..״היא הבחינה בפניו,מחייכות אליה רכות.
״..מתוקה שלי..״הוא נשם לרווחה.
שכן,פעימות ליבה הולכות ומתחזקות לעומת ליבו ההולך ונחלש.
הוא רכן מעליה מסיט את השיער מעיניה.
מביט בה בעיניים אוהבות.
״..מה קרה?״היא שאלה.
״..שום דבר..״הוא חייך אליה חיוך עדין,מתנשם בכבדות,כשהלב שלו נחלש,אט אט.
הוא נישכב לצידה,מביט בעיניה.
״מה קורה לך?״היא שאלה.
״..כלום..״הוא אמר..״אני כל כך עייף..״
לא היה לה מושג כי הוא בעצם,גוסס.הלב שלו חלש.