מלאך עם סיגריה בפה – הקדמה (ניסיון..)

רון, נערה בת 17 וחצי, אשר מצליחה וחכמה במיוחד אך דבר לא משתווה ליופי היפהפייה אשר עוטר אותה, היופי הייחודי והעדין מגדר הרגיל, החיוך הזוהר והקורן בעל השיניים הישרות לצד גומות קטנות אשר חקוקות בחוזקה על גבי טווי פניה..
מסתירים נפש כה כאובה, כה מסכנה ועצובה, כה בודדה ונואשת למעט חום ואהבה, היא אכן מקבלת זאת, אך עדיין חשה ריקנות אפרורית שצובטת בה שוב ושוב, ריקנות שבמעט מביכה אותה והיא תעשה הכול על מנת להסתיר זאת..
חברותיה הטובות מתריסות בה מידי יום שכל מה שחסר לה זו אהבת אמת, היא אינה התאהבה מעולם, היא לא התנשקה וחיבוקיה לידידיה היו יבשים במיוחד, אך למרות חוסר הרומנטיות עקב עברה המוזנח.. היא סותרת ומוחה את דבריהן וכלל לא מקשיבה, שולפת את החיוך, שהוא גם המוקש היחידי לדיכאון..
ומשקרת.
היא תמיד נוהגת לומר "אני בסדר, הכול טוב, מאושרת מחיי ומלאת סיפוק!", היא כה שקטה, כה עדינה וחיננית..
אך בתוך עמקי נשמתה רועשת וגועשת להחריד, מלאת סיוטים וחרדות, טראומות שמצליפות בה שוב ושוב, טורפות את כל לילותיה וכה מטריפות את שפיות דעתה..
כשהיא אינה יכולה לסבול זאת עוד, את הדיכאון והחור העצמי שגדל ביותר מיום ליום, היא פוגשת בו, במלאך הכובש, עם הסיגריה בפה..
ומתאהבת.. נמשכת ומתמסרת.. לא מוכנה להרפות.. לא יכולה.. לא מסוגלת.. אוהבת את התחושה הלא מוכרת..
אך למלאך, יש נטיות אחרות והוא אינו חפץ בבת זוג, אלא רק זוג שפתיים וגוף שכיף להשוויץ בו בפני החברים, היא, כנענית לו.. כלא מסוגלת לסרב לו, כי היא יודעת שהיא נמשכת אליו בצרך חסרת כל שליטה..
היא נהרסת,
מדרדרת,
נופלת,
כושלת,
בוכה,
ומשתנה.
הוא פוקח את עיניה בפני עולם שהיא לא הכירה, עולם הרבה יותר אפל ומסוכן ממה שהיא חושבת..
אך בעת ובעונה אחת, היא מצליחה לקרב אותו לאור..
אך הוא אינו מוכן להקשיב לזאת.

האם האהבה תנצח?