מלאך ושטן- פרק 10-

פרק 10-
מנקודת המבט של אלינור-
״לקחת הכל?״ אמא שאלה.
״כן״ מלמלתי.
״את בטוחה?״
״כן״
״גם קרם הגנ..״
״אמא, זה ארבעה ימים, לא שנה״ אמרתי בחוסר סבלנות.
״תני לילדה ללכת. תהני, אני חייב לעוף לעבודה״ אבא אמר, נתן לי נשיקה במצח ויצא מהבית.
״טוב טוב, ביי מתוקה שלי״ היא אמרה וחיבקה אותי.
״ביי״ אמרתי בחיוך ויצאתי למכונית שלי.
״איפה אתם ישנים תזכירי לי״ יותם התקשר אליי כשנסעתי בדרך לבית ספר.
״בכרמל נראה לי״ אמרתי.
״אין מצב להגיע בלילה ולהעביר לך את הזמן?״ הוא שאל. חייכתי.
״אתה מוזמן לנסות״ אמרתי.
״אני אנסה״ הוא אמר. צחקתי.
״יופי״ מלמלתי בחיוך והחנתי את האוטו. הוצאתי את האייפון מהדיבורית והתקדמתי לבגאז׳ להוציא את המזוודה שלי.
״צריכה עזרה?״ שאלו אותי מאחורה. סובבתי את הראש. מה דביר כלא שש רוצה ממני?
״לא, תודה״ אמרתי, קצת מפחדת. הוא הנהן והלך.
״טוב, נדבר היום בלילה בכרמל כן?״ שאלתי בחיוך.
״תחזיקי אצבעות״ הוא אמר בחיוך.
״ביי״ אמרתי בחיוך וניתקתי את השיחה. הסתכלתי קדימה. דביר ואיתי מדברים ומעשנים. ממתי הדביר הזה מציע עזרה לבני אדם שהם לא חברים שלו?
״היי״ אמרתי בחיוך לכולן וחיבקתי את אופיר.
״בואי, נורית כבר בעצבים עלינו״ היא אמרה בחיוך ומשכה אותי לאוטובוס של הכיתה שלנו. הכנסתי את המזוודה ועליתי אחרי אופיר. התיישבנו בזוג מושבים היחידים שנשארו, והתחלנו לנסוע.
״יותם רוצה לבוא הלילה לאיפה שאנחנו ישנים״ אמרתי לה בשקט ובחיוך. היא פתחה עיניים וחייכה.
״אתם כל כך הטייפ של הזוג המושלם, איכס״ היא מלמלה. חייכתי.
״בא לי גם״ היא נאנחה. צחקתי.
״אולי תכירי לי איזה חבר חייל של יותמי?״
״דברי איתו, אולי יש לו איזה חבר רווק״ סיננתי לעברה.
״יותם ממש מאוהב נכון?״ היא שאלה בחיוך. נשענתי אחורה והסמקתי.
״אני מקווה״ אמרתי בשקט. היא צחקה.
״איזה חמודה את כשאת מתביישת אלי״ היא אמרה בחיוך.
״טוב תסתמי, די״ מלמלתי והכנסתי את האוזניות לאוזניי .

מנקודת המבט של איתי-
״אין לי כוח לטיול המזדיין הזה״ קובי אמר לי.
״פרינססה, כולה ללכת קצת״ אמרתי.
״תגיד את זה עוד ארבע ימים, אתה כל הזמן הברזת מטיולים אתה לא יודע איך זה״ הוא אמר.
״מה רע, יש פה מיליון כוסיות עייפות שישמחו שתעשה להן שק קמח״ אמרתי. הוא חייך.
״נראה״ הוא אמר. הסתכלתי על אלינור. כוסאמק היא קלטה אותי.
״מאיה״ קראתי, שהיא תחשוב שחיפשתי את מאיה. מה הולך כאן? אני מפחד להסתכל על בחורה? יש פה יותר יפות ממנה, מה נתפסתי כוסאמק
״איתיוש״ היא אמרה בחיוך ונתנה לי נשיקה בלחי.
״כשחם לך קראי לי, אני אשמח לשפוך עלייך מים״ אמרתי לה. ״לרענן אותך כמובן״ הוספתי. היא צחקה והסתכלה עליי.
״יש לנו ארבעה ימים, תחיה ותראה״ היא אמרה בחיוך והלכה. חייכתי והסתכלתי הצידה. אלינור הסתכלה עליי.
כאילו שבנות לא מסתכלות עליך , תפסיק להיות טמבל ותתעלם ממנה.
״אז מה איתי? נהנה?״ נורית שאלה אותי בחיוך.
״בטח״ אמרתי.
״רציתי להגיד לך שאני ממש שמחה לראות את השינוי שלך בבית ספר, שהפסקת להיעדר״ היא אמרה. הנהנתי.
״משהו קרה שגרם לשינוי, אם אפשר לשאול?״ היא שאלה.
״הבנתי שלשבת בבית או להבריז משיעורים זה בזבוז זמן״ אמרתי. אלינור פזלה אלינו כל הזמן. היא אוהבת להקשיב כשאני מדבר עם מורות
״גם בזכות אלינור״ אמרתי בקול רם. היא הסתכלה עליי.
״כן, אלינור תלמידה מדהימה״ נורית אמרה בחיוך וקרצה לאלינור. חייכתי והסתכלתי על אלינור. היא גלגלה עיניים בחיוך וחזרה לחברות שלה. איך אני אוהב שהיא מגלגלת עיניים ככה, מתביישת.
כוסאמק אתה לא אוהב כלום איתי, סתום תפה. סתום תמוח.

״אני מת מרעב כוסאמק!״ צעקתי כשישבתי עם כל החברים בערב.
״אתה מוזמן לבוא לכיתה שלנו, החננות אצלנו שפים״ עמית אמר לי. ״ויש אותי שם!״ נופר צעקה בחיוך.
״אוי אז באמת לא כדאי לך לבןא אלינו״ עמית אמר, וכולם צחקו. חייכתי.
״אני אשיג מהמורים מזלג לא חד פעמי ואתקע לך בעין, מתוקי״ נופר אמרה לו.
״נורית תרצח אותי, אני חייב לאכול איתם״ אמרתי להם והסתכלתי על שיר. היא הסתכלה עליי וחזרה לדבר עם מישהי. קמתי והתקדמתי אליה.
״אהלן״ אמרתי ונעמדתי לידן. הן הסתכלו עליי.
״אנחנו באמצע שיחה איתי״ שיר אמרה לי.
״אפשר את שיר שנייה?״ שאלתי את הבחורה. היא הנהנה וברחה.
״מה אתה רוצה?״ היא שאלה ושילבה ידיים.
״שתפסיקי לכעוס עליי״ אמרתי והתקרבתי אליה.
״אני לא כועסת, פשוט בזמן האחרון.. ממש השתנית״ היא אמרה והסתכלה עליי.
״מה.. מה השתניתי?״ שאלתי והסתכלתי לכיוון של השטח של הכיתה שלי.
״בשלושה חודשים האלה שחזרת ללמוד.. משהו בך שונה״ היא אמרה בשקט. ״כאילו אתה כבר לא רוצה אותי, בכלל״ היא אמרה. הסתכלתי עליה בעצבנות, תפסתי בראש שלה ונישקתי אותה. פעם ראשונה נישקתי ככה מישהי בפומבי, והתחרטתי על זה אחרי שנייה אבל המשכתי. משהו בי התעצבן כשהיא אמרה שהשתנתי.
התנתקתי ממנה. הסתכלתי עליה שנייה, ואז לצדדים. כל האנשים צפו בנו ושתקו.
״זה מביך״ שיר לחשה לי בחיוך.
״בחיים שלכם לא ראיתם נשיקה טובה?״ שאלתי בעצבנות, וכולם חזרו למה שהם עשו לפני שעשיתי את הצעד המטומטם הזה.
״איתי״ שיר מלמלה בחיוך וליטפה את הלחי שלי. הסתכלתי עליה וליטפתי את השיער שלה. הצלחתי לראות מרחוק את אלינור, והמוח שלי דחף אותי לנשק את שיר שוב.