מלאך אפל-38

ג'ורדן בילה שעות על גבי שעות בחדר הכושר.
הוא חבט וחבט בשק האיגרוף שלו.הוא היה כעוס וזועם בשל הפירוד מאנדי.
המחשבה שהוא אינו יכול אפילו לגעת בה שיגעה אותו.הדם שלו רתח וגעש בעורקיו.
הסגר אומנם נפתח לשעה בלילה,אך בכל פעם הזמן מתקצר ב5 דקות.
ברגע שהוא כבר לא ייפתח בלילה,הפירוד בניהם יהיה, לנצח.
"ג'ורדן,"פנה אליו גבריאל בעודו חובט חזק בשק האיגרוף בחדר הכושר הפרטי שלו.
"הנח לי,גבריאל."קרא ג'ורדן,שבור.מתחיל להראות סימני יאוש.
"אולי תנוח ותקשיב לי לרגע? אני רק רוצה לעזור לך."אמר גבריאל.
"עזרת לי מספיק,"קרא ג'ורדן עצבני.
"אתה חייב לדבר עם אימה של אנדי לפני שיהיה מאוחר מידי."אמר גבריאל.
"מה?"שאל ג'ורדן,"אני לא מבין."
"תעצור לרגע ותקשיב לי.."אמר גבריאל,כשג'ורדן ניגש לשבת,מנגב את הזיעה שלו במגבת.
"אני מקשיב."אמר ג'ורדן,מתיישב.
"הסגר נפתח למשך שעה בלילה."אמר גבריאל.
"הבנתי את זה לבד."אמר ג'ורדן.
"ובכן,בכל לילה הזמן מתקצר ב5 דקות."אמר גבריאל,"זאת אומרת ש.."
"הלילה יש לנו רק 55 דקות.."קטע ג'ורדן את דבריו.
"נכון."ענה גבריאל,"אבל ברגע שיגמר הזמן,הסגר יחתם לנצח."
"לנצח?"שאל ג'ורדן,"מה זאת אומרת לנצח?"
"לא תוכל להפגש עם אנדי יותר לעולם."אמר גבריאל.
"לא!!!"קרא ג'ורדן,כשעל פניו מבט עצוב ותמהה.
"עליך לגשת לאימא של אנדי,להציג את עצמך ולספר לה הכל.ואז,לבקש ממנה את ידה של אנדי."אמר גבריאל.
"זה מה שאעשה.."אמר ג'ורדן,כולו מזיע בדרך למקלחת.
כשמאוחר יותר הוא ירד אל החוף,מביט אל האופק.
לבוש בחולצה שחורה.
"הו אנדי,"הוא לחש,"הלוואי ויכולתי להיות איתך עכשיו.."
הוא נזכר בה בלב דואב מת לנשק את שפתיה הבשרניות.