מלאך אפל-פרק 40

לאחר שיחה מאוד טעונה עם אימה של אנדי נסע ג'ורדן לביתו,שבור.
הוא ידע כי הוא עומד לאבד אותה לנצח.
מאוחר יותר הוא עמד במרפסת הפונה אל העיר.
יופיה של העיר לא הזיז לו כעת.הוא חשב רק על אנדי.
"מהמבט העצוב על פנייך אני מבין שלא הלך לך.."פנה אליו גבריאל.
"הנח לי.."ביקש ממנו ג'ורדן,"אני רוצה להיות לבד, ברשותך."
"נערי,"פנה אליו גבריאל,"אני יודע שזה כואב.נמצא פתרון.אני אעשה הכל בכדי שתהיו ביחד."
"זה אבוד,גבריאל."אמר ג'ורדן,אפוס תקווה.
"לא!"קרא גבריאל,"אסור לך לוותר! אתה לוחם.תאבק בזה.תלחם!"
"תבטיח לי שתשמור עלייה,"אמר ג'ורדן,בקול חנוק,כשמבלי שהרגיש דמעות החלו זולגות מעיניו.הלב שלו פצוע.הכאב שחש היה נוראי ומייסר.כאב לו יותר מכל על אנדי.
"מה אתה מתכוון לעשות?"שאל גבריאל בתמיהה,"אל תגיד לי שאתה עומד להרוג את עצמך."
ג'ורדן הביט בגבריאל.הוא חש כאילו נקלע לדרך ללא מוצא.
הוא פרש את כנפיו השחורות כשהוא פונה אל עבר טירת אבירי החושך.הם היו איום נוראי וזממו לחטוף ולרצוח את אנדי אם לא יכנע לידיהם וייצטרף אליהם.
"אני אוכיח לאימא שלה עד כמה אני אוהב אותה."אמר בקול רועד אך נחוש.
"עצור!"קרא גבריאל,מנסה למנוע ממנו לעוף לשם,"מה אתה עושה? הם יהרגו אותך!"
"לא אכפת לי!"קרא ג'ורדן.."אם אנדי תמות,כבר ממילא אין לי בשביל מה לחיות."
כעבור מספר רגעים הוסיף ג'ורדן לעמוד במרפסת,עם לב שבור.
כל תקוותיו נגוזו,אבדו.
כשמאוחר יותר,ניגש לחדרה של אנדי,שישנה.המחזה המתוק הזה,כבש ופצע את ליבו,שדימם בקרבו.
הוא עמד וליטף את פניה,ולאחר מיכן נשק לשפתיה בעדינות,בכדי לא להעיר אותה.
מוחה את דמעותיו.הוא ידע כי עליו להיות חזק עכשיו למרות הכאב.
"אני אוהב אותך.."לחש אל תוך החושך,מביט בה ,כשליבו הולם בקצב מכאיב.

כעבור מספר דקות הופיע בטירתם של אבירי החושך.הוא נלחם בהם אך הם הכניעו אותו בעזרת כוח כניעה בלתי מוסבר,למרות כוחו העצום של ג'ורדן.
הם כפתו אותו בשלשלאות ברזל,כשבאזיקי הידיים היו דוקרנים.כאשר בכל רגע היו האזיקים מתהדקים סביב פרקי ידו של ג'ורדן עד שחדרו לבשרו ופצעו אותו,עד ידמם.
"מסור לנו את אנדי וורטן.."אמר לו אחד מהם,לבוש כמוציא להורג.
"בחיים לא!!"קרא ג'ורדן בנחישות.
"ראה בזאת כהוצאה להורג שלך."אמר אביר החושך,"או שתצטרף לשורתנו."
"..אני מעדיף את המוות."אמר ג'ורדן,כשהדוקנים מוסיפים לפצוע אותו.