מלאך אפל-פרק 4

לאחר ההרצאה הארוכה והמשעממת של הדיקן על משמעות החיים והלימודים בקולג',קמו כולם אל הכיבוד הקל שהוגש בשולחנות ארוכים.גם טרי ואנדי מיהרו לשם.במשך כל הנאום הארוך והמייגע הזה,הן חשבו על אוכל.
"אני כבר חוזרת,אנדי.."אמרה טרי מתקדמת לכיוון היציאה.
"לאן את הולכת?"שאלה אנדי.
"שירותים..כבר חוזרת."אמרה,ויצאה.
כשאנדי שאחזה בידה שני ספרים,שמטה אותם מידה לפתע.היא התכופפה להרים אותם מהריצפה.
"את צריכה עזרה?"נישמע לפתע קול של גבר צעיר.
"זה בסדר.."הסתובבה אליו,כשהוא נותן לה את הספר השני ביד,"תודה."
מבטיה ניתקלו במבטיו.זה היה הבחור היפייפה שהיא וטרי ראו מוקדם יותר,בבוקר.
כן,היה זה ג'ורדן.הוא הביט בה כשהרוע זורם בדמו כמו רעל חזק.
"אני ג'ורדן.."הציג את עצמו בפניו,מחייך חיוך מושלם.
"אנדי.."חייכה אליו בחזרה,נושכת את שפתייה.לא היה ניתן להתעלם מעיניו הבהירות,המדהימות,שבין רגע עלולות להפנט אותה,ולהפוך קרות כשיתקוף אותה.
כשעד מהרה הבחינו שניהם בטרי שחזרה מהשירותים.
"וזו טרי.."הציגה בפניו את חברתה החדשה.
"אתן מכירות שנים?"שאל.
"לא,רק היום נפגשנו."חייכו אליו שתיהן.
"הוא מקסים!"לחשה טרי באוזנה של אנדי.."והעיניים שלו…למות עליו.."
כשג'ורדן,מעמיד פנים שלא שמע את זה.יש לו שמיעה יוצאת דופן.הוא יכול היה לשמוע את הלמות ליבה של אנדי כשהביטה בו.
"בנות,"פנה אליהן,"בא לכן ללכת לשתות קפה בקפיטריה?נראה לי שהקפה שם יותר טוב."
"נישמע רעיון טוב,"ענתה טרי,דוחקת באנדי.
ג'ורדן הזמין את הבנות לשתות איתו קפה בקפיטריה.מבלי ששמו לב התפתחה בניהם שיחה מעניינת.
ג'ורדן,כל הזמן משך את השיחה לנושאי היום יום.
ואילו טרי,דחפה את שניהם זה אל זו.
מנסה לשחק את השדכנית.כשלפתע צילצל הטלפון המשוכלל שלו.
"שליט הרוע.."היה כתוב על הצג.
"סילחו לי לכמה רגעים,"התנצל,"יש לי שיחה חשובה."
"אוקיי.."אמרו שתיהן,כשג'ורדן הולך הצידה ומקבל את השיחה.
"כן אדוני,"הוא ענה.
"היא כבר בידייך?"שאל אותו אדונו.
"רכשתי את תשומת ליבה.עכשיו עליי לרכוש את אמונו ולכבוש את ליבה והיא אצלי ביד."אמר כשמבט מרושע על פניו.
בעוד הבנות נהנות מהשיחה שלהן זו עם זו.
"סליחה שהתעכבתי.."מייד חזר אל השולחן.
"מכרת?"גיחכה אנדי,מביטה בו.
"מה מכרתי?"שאל ג'ורדן.
"מניות.."ענו שתיהן.
"אהה..לא.זו לא הייתה שיחה עיסקית.אחד החברים שלי התקשר לשיחה דחופה."סיפר להן.
כשמאוחר יותר,בשעות אחר הצהריים,עסק ג'ורדן בריצה ארוכה סביב המגרש.גופו היה חטוב להפליא.
חבריו לחדר לא היו חטובים כמוהו וקינאו ביכולות הפיזיות שלו.
הוא התיידד עם אחד השקטים שבינהם.
עם הזמן,הפכו טרי ג'ורדן ואנדי,למשולש חברים.זמן מה,עבר מאז אותו יום פתיחת הלימודים.

ערב,אנדי וטרי ישבו בחדרן.
"מה הדבר הזה על הצוואר שלך?"שאלה טרי,מביטה בקמע של אנדי.
"אהה זה?"שאלה,"זה קמיע שמגן עליי מפניי רוחות רעות.."
"את מאמינה בזה?"שאלה טרי,בהיסוס.
"..נראה לך?..אבל זה עבר במשפחה שלי במשך דורות.."סיפרה שלה אנדי,מתגעגעת לחבר שלה.
כשמאוחר יותר,בלילה,היא ישבה לבדה במגרש הפוטבול שנותר שומם.
מביטה בשמיים וחושבת על שון.
"קר בחוץ.מה את עושה כאן לבדך?"נישמע לפתע קולו של ג'ורדן.
"סתם.."ענתה,"לא הצלחתי להרדם."
"הינה.."אמר,מניח עליה את הג'קט שלו,"אני לא רוצה שיהיה לך קר."
"תודה.."חייכה אליו.
על פניו נראה כי הוא היה בחור חמוד ומתוק.היא לא ידעה כי הוא בעצם,זומם לרצוח אותה.
"למה את נראית עצובה?"שאל..
"אני מתגעגעת לחבר שלי.."אמרה בפניו.
"ואיפו הוא?"שאל,מתעניין.
"לומד במכללה אחרת.אתה חושב שאוליי עשיתי טעות שעזבתי אותו?"שאלה.
"אנדי,את נסעת בעקבות החלומות שלך.תגשימי את עצמך.."אמר,"לפעמים,צריך לעשות ויתורים כואבים."
כשהמילים שהוא עצמו אמר נחרטו הייטב בזכרון שלו.