מלאך אפל-פרק 36

ג'ורדן ואנדי בילו את הלילה זה בזרועות זו.
הם קמו בבוקר לקול ציוץ הציפורים.
ג'ורדן כבר היה ער מזמן.אנדי,שרק התעוררה הביטה בטבעת האירוסין שעל אצבעה כה מאושרת,בזמן שג'ורדן היה בחדר אחר.היא קמה מהמיטה והלכה למטבח.
"זה מריח נהדר.."אמרה מתיישבת על הכיסא.
"הכנתי לך קפה."הגיש לה ספל עם קפה חם שהריח כל כך טוב.
שניהם אכלו ארוחת בוקר טעימה ומזינה.
השעה הייתה כבר 8 בבוקר.
לאחר שסיימה את ארוחת הבוקר שהכין לה,קמה אנדי מהשולחן כשג'ורדן תופס אותה בזרועותיו.
"אני כל כך מאושר.."אמר מביט בעיניה כשהיא מחבקת אותו.
ליבו הלם בו בחוזקה,כשהביט בה ואחר כך הצמיד את שפתיו לשפתייה,כשהם חולקים נשיקה מדהימה.אך לפתע,כוח בלתי מובר הפריד בניהם וחצץ בניהם.כמו מין מסך זכוכית שנפער פתאום.
"אנדי!!"קרא ג'ורדן,מנסה להתקרב אלייה,אך אינו יכול.זה היה חזק מהם.
"ג'ורדן!!"היא קראה מנסה להתקרב אליו.
נדמה היה כי שוב בוחנים אותם.מישהו,מתנגד לאיחוד הלבבות בניהם.ומונע מהם להיות ביחד.
"לא!,לא שוב!!"קרא ג'ורדן..
"ג'ורדן! מה קורה?"היא קראה.
"אני אעשה הכל בכדי להיות איתך שוב!"קרא ג'ורדן,בעיניים אחוזות טירוף.
הם אינם יכולים להפגש כעת.
לאחר ניסיונות רבים וכושלים להתגבר על המסך שחצץ בניהם כשהערב כבר ירד,עמד ג'ורדן על המרפסת שלו.מביט למטה,מתנשם.הוא אינו יכול אפילו להתקרב אלייה וזה כואב.זה כואב כמו פיגיון בלב.יותר,כמו חרב שהורגת אותו.
"למה??"נשמעה השאלה הזו מפיו של ג'ורדן.."למה עושים לנו את זה??"
"אם תשאלו אותי,מישהו מתנגד לאיחוד בניכם.."הופיע לפתע גבריאל.
"הא..נכון.שכחתי.אני מלאך משחית..לשעבר."נאנח ג'ורדן,מביט בו במבט של לב שבור.
"הם לא שכחו לך את מסע ההרג,בו רצחת מלאכים מבנינו,וזממת לרצוח את אנדי.."אמר גבריאל.
"כשאני חושב על כך שכמעט הרגתי אותה..בא לי .."החל גורדן לומר.
"בא לך להרוג את עצמך."המשיך את משפטו.
"..אף אחת לא גרמה לי לדפיקות לב כל כך חזקות כמו שאנדי גורמת לי."נאנח ג'ורדן.
"אני יודע.."אמר גבריאל.
"….אני אוהב אותה,גבריאל.אני כל כך,אוהב אותה",כשרגעים לאחר מיכן עמדו שניהם קרוב זה לזו לא יכולים להתקרב.הם היו מרחק נגיעה זה מיזו ואינם נפגשים.
————————————————————————————————————-
עינייה של אנדי דמעו..היא בכתה.
ג'ורדן חש רע עם זה שאינו יכול לגעת בה ומחות את הדמעות מעיניה.מניחה ידה על המעטה הבלתי נראה,כשג'ורדן מניח את ידו על שלה,נפגשים..לשברירי שניות..מביטים זה בזו.
כשלראשונה בחייו,ירדו לו דמעות.
"הלוואי ויכולתי לגעת בך.הייתי מנשק אותך עכשיו.."אמר לה.
"..אני אוהבת אותך.."אמרה,כשמילותיה דקרו אותו בליבו כמו פיגיון חד,וגרמו לו לדמם.
"זה כואב."עצם את עיניו לרגע,נאנח.כשהדמעות מוסיפות לטפטף מעיניו.
"אנחנו נעבור את זה."הבטיחה לו.."אני מבטיחה לך."
כשעליהם לצפות זה בזו,מבלי להיות מסוגלים לגעת ולהתקרב זה לזו.
טרי חשבה שהם נפרדו .
היא לא הבינה מדוע אינם יכולים לגעת זה בזו.
ג'ורדן חש כי פצע איום ומכאיב הלך ונפער בלב שלו.יודע כי עליו לפנות אל גדולי המלאכים ולשאול אותם אולי אפילו לבקש את עזרתם.
"מה תבקש מאיתנו?"פנה אליו מלאך זקן.
"מדוע אנדי ואני לא יכולים להתקרב זה לזו?"שאל ג'ורדן,אובד עיצות.
"ג'ורדן,"פנה אליו המלאך,"לא נרשה לך להנשא לאנדי."
"זה בגלל שהייתי מלאך משחית."הבין,עוצם עיניו למספר רגעים.
"חטאת חטא איום."אמר המלאך.
"במה?? בזה שהתאהבתי בה עד כלות נשמתי??"שאל.
"אתה פשעת,רצחת.גרמת נזק."אמר המלאך,"וכמעט הרגת גם אותה."
ג'ורדן לקח את כף ידו של המלאך הזקן,מניח אותה על חזהו.
"אתה מרגיש את הלמות ליבי?שאל ג'ורדן,חושב עליה,"הוא קורא בשם שלה ללא הפסק.אנא,התר לי להיות איתה.אחרת,הוא יגווע וימות בתוכי ולא אהייה מסוגל להרגיש דבר יותר."
המלאך הזקן הביט בג'ורדן הנואש.כל שביקש הוא להנשא לה.
"עלייך לגשת אל אימא שלה ולבקש את רשותה." אמר לו המלאך,לאחר שהבחין והרגיש את נשמתו המיוסרת,המאוהבת של ג'ורדן.מנסה למצוא עוד דרך בכדי להקל על כאב הלב שלו.