מכתב אהבה שני

"השארתי את המכתב הקודם במגירה, אני מקווה שלא תמצא את זה עד שאני יעזוב.
אז ככה דן דני שלי..
אני בטוחה שביום שתקרא את זה אני כבר לא אהיה פה
אז הגיע הזמן לומר את כל המילים שלא נאמרו בין כל המבטים שלנו..
אני שונאת שאתה מביט בי עמוק בעיניים .
שונאת שאתה חושב שאתה לא קיים בשבילי ומחייך עם הצד של הפה.
ואני שוב שונאת אותך שגרמת לי להרגיש רגשות שלא הרגשתי מעולם.
שונאת שגרמת לי לחשוב שאני לא בודדה בעולם, ועזבת.
שונאת גם את עצמי שהאמנתי לאהבה בפעם הראשונה.
וממשיכה לשנוא אותך שאתה השארת לי לזכור את כל הדברים היפים ולחיות עם הדברים הרעים.
שונאת אותך שנשארת כזה דני שאני מכירה ואני השתנתי, כבר לא מכירה את עצמי.
יותר מכול שונאת שהלב שלי מרגיש אחרת..
שונאת שלמרות הכול אני אוהבת אותך!

נ.ב. דן דני שלי האם זה לא מוזר?
למה אני ממשיכה להיות הצד שנפגע?"