מכונת הזמן 3-פרק 2

time machine123 29/04/2018 456 צפיות אין תגובות

החבורה ניסתה למצוא פתרון כלשהו עד שדניאל וגבריאל יחזרו.

רינת דאגה מאוד לגבריאל כי היא פחדה שיקרה לו משהו. וגם אביטל הצטרפה אליהם לאחר שהיא נחתה איתם בשנת 2020 . הכול נותר מוזר בשבילה, עדיין באיזשהו מקום היא חשבה בהתחלה שהיא חזרה לבסוף לשנת 1991. ועכשיו באורח פלא , היא הגיעה לשנת 2020.

החבורה התגוררה בביתו של חננאל . היו שם חמישה חדרים. עלמה ורינת ישנו באותו החדר, עלמה לא הפסיקה להקיא , אביב ושובל שמו ליד המיטה שלה דלי כדי שהיא תוכל להקיא כשהיא מרגישה שיש לה בחילות.

" איזה מוזר! עדיין אני חושבת שאני בתוך חלום , אני רוצה להתעורר אבל לא מצליחה. אני פתאום מגלה שאני נמצאת בשנת 2020 , וזה עוד לא נקלט לי בראש." אמרה עלמה בהלם.

" למה היא מקיאה?" שאלה אביטל בסקרנות.

" איזו שאלה! כי עלמה בהיריון איתך , אביטלי. בעצם אימא שלך. תכירי ככה את עתידה להראות כמותה. רק בלי המשקפיים. אני יודעת שזה נשמע טיפה מוזר, אבל זה מה שצריך לקרות." הוסיפה שובל באריכות.

" אה , בגלל זה היא מקיאה? איזו בשורה טובה! אז עלמה צריכה ללדת אותי . כאילו את אביטל. היא מאוד דומה לי." קראה אביטל בחיוך עליז.

" זאת את , רק בלי המשקפיים. קבלי . עלמה מנור סטייל 96." הסבירה תובל.

" איזה יופי להכיר אותך , אביטל. שמעתי עלייך הרבה דברים טובים , תודה שהצלת את כולנו . בעיקר את דניאל. אני מודה לך שאני בחיים , אחרת לא הייתי שורדת את כל זה." אמרה עלמה כמעט בבכי וחיבקה ממושכות את אביטל.

" אל תדאגי , זה עבר. העיקר שלא איבדת את העובר. חשוב שתשמרי על עצמך במהלך ההיריון . תשכבי עכשיו, סבלת מספיק בגלל מה שקרה עם מרגריטה." ניסתה אביטל להרגיע את עלמה.

" אני עדיין מבוהלת בגלל מה שקרה. הייתי בטוחה שאני הולכת למות בעוד כמה רגעים. הייתי בטוחה שאני אאבד את דניאל לתמיד." הוסיפה עלמה בעצב.

" תשכבי קצת. תעצמי את העיניים . תירדמי טיפה. די , הכול עבר . חשוב שתישני ותאזרי כוחות." קראה אביטל בחשש , לא הרפתה מעלמה עד שהיא תירדם.

דניאל וגבריאל המשיכו ללכת עד שהם ראו דמות חולפת שבאה לבשר להם משהו.

" מי אתה? אנחנו מכירים?" שאל דניאל והביט בו בפליאה.

" אני באתי לבשר לכם באופן רשמי שמכונת הזמן אינה זמינה לשימוש. יותר נכון , היא נהרסה לגמרי. דניאל וגבריאל , צר לי אבל אי אפשר יהיה לנסוע בזמן יותר." הודיע להם קצרות.

" מה זאת אומרת הרוסה לגמרי? אי אפשר יהיה לנסוע בזמן?" שאל גבריאל והביט בו בעצב.

" בנקודת הזמן הזאת אי אפשר לנסוע בזמן." אמר שוב האיש .

פניו של דניאל החווירו.

" איך זה יכול להיות? איך זה שמכונת הזמן כבר לא זמינה לשימוש?" שאל דניאל .


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך