מכונת הזמן 2- פרק 12

חננאל נבהל עד עמקי נשמתו , כמעט מרוב שהוא היה בהלם הוא התעלף.
בחלומות הכי שחורים , הוא לא דמיין תסריט שכזה , איך זה ייתכן שמרגריטה כאן , קוראת תיגר לעברו ושואלת מאיפה באמת הוא הגיע.
" בלעת את הלשון?" קראה מרגריטה בארסיות. עד עכשיו , היא לא חלמה על רגע יותר מושלם מזה. רגע הנקמה שלה באחים מבית משפחת דמתי הגיעה.
היא לא יכלה שלא לחשוב על רינת תמיר, הנכדה שלה והבת הבכורה של מעיין ואלימלך תמיר. מעיין גרה עכשיו בקנדה , כי אחרי מה שקרה בחתונה היא לא רצתה לחזור לארץ יותר.
" וואו , הכיסאות האלה ממש נראים מוכרים. מה , נראה שמזמן לא שיפצו את הבית שלך. הבית הזה זקוק לכמה שינויים." שבר חננאל את השתיקה לבסוף.
" נו, אתה תגלה לי מה אתה עושה פה בדיוק?" שאלה מרגריטה , מביטה בו במבט בוחן ומנסה לפענח למה הוא התגנב אליה לתוך הבית .
" אני לא יודע מה .. אבל אני מכיר את הבית הזה, מי מתגורר בדירה חוץ ממך?" שאל חננאל , מוכן לעשות לה חקירה צולבת מכל הצדדים.
" למה זה בכלל מעניין לך? מה אתה באת להציץ לי בחיים האישיים שלי? בוא נאמר ככה , בשביל באת ומי שלח אותך הנה?" שאלה מרגריטה בקול רם. היא ידעה היטב שחננאל היה השליח של גבריאל דמתי ושהוא בוודאי נמצא במקום שהיא עדיין לא ביררה מה בדיוק הוא עושה בשנת 1996 .
" כל מה שבאתי לברר זה האם יש פה.. משהו או מישהו .. שלא משנה למה באתי . את לא באמת מכירה אותי. להתראות . ותודה על קבלת הפנים החמה.." קרא חננאל בבלבול ומיהר לצאת לפני שמרגריטה תשנה את דעתה.
" בטח, אתה וחבריך מההווה עוד לא יודעים מה מצפה להם. שלום נתניה . וואו , אז גבריאל דמתי חזר? כי אין לו מושג מה אני מתכננת בשבילו." אמרה בהרהור והביטה מסביבה נרגשת מכך שתוכנית הנקמה שלה יוצאת לדרך, דניאל וגבריאל ישלמו ביוקר על כך שפגעו בשם הטוב של משפחת שקד.
חננאל נרעד שנזכר במראה פניה של מרגריטה, הוא היה מופתע וכועס בעת ובעונה אחת.
הוא לא האמין שהיא חיה , זה פשוט היה הלם שהיה בלתי אפשרי להתעלם ממנו.
הוא לא ידע איך הוא יספר לחברים שלו מהווה על הגילוי החדש והמפתיע שהוא לפני כמה דקות ספורות גילה.
הוא התקשה לנשום כמו שצריך. כי מדובר במשהו שיוכל לסכן את כל החברים שלו ולהעמיד אותם בפני סכנה אמיתית.
פניו היו חיוורות מתמיד למרות שהוא ניסה להסתיר כל הזמן את מה שהוא שמר בסוד עמוק בפנים.
משהו אמר לו שהם שוב הולכים להסתבך בצרות, הוא ידע היטב שאין להם ביטחון כי מרגריטה מתכננת את הנקמה באחים דמתי כדי להחזיר את הכבוד האבוד שמשפחת שקד איבדה לפני בערך חמש שנים.
תובל דאגה כי חננאל התעכב ואולי זה סימן לא טוב כי יכול להיות שמרגריטה עושה לו משהו.
היא לא תסלח לעצמה , אם יקרה לחננאל משהו באשמתה. היא ניסתה להרגיע את עצמה ולומר שפשוט הכול יהיה בסדר , שובל ואביב דיברו ביניהם ונדמה שהם כבר מצאו את מקומם אי שם בשנות התשעים.
היא , תובל לא הספיקה להתאושש מכך שהם נחתו בשנת 1996 כדי לנסות לשכנע את גבריאל שיחליט סוף סוף שהוא רוצה לחזור הביתה ביחד איתם.
" נו , מה קורה? למה חננאל מתעכב?" שאלה תובל בדאגה והסתכלה על שובל בתסכול.
" הוא עוד יחזור , את חושבת שהוא נפגש עם מרגריטה! תשכחי מזה , תובי. היא רק זיכרון ישן ובלתי נעים. טוב שנפטרנו ממנה." קראה שובל בביטחון וחייכה אל אביב. אביב בחן את פניה בחשש ודאג מה יעלה בגורלו.
" נניח שהיא לא מתה , אלא חיה. מה כבר היא יכולה לעשות לנו?" קרא גבריאל בתמימות.
" זהו, גבי. אתה לא מבין שהאישה הזאת פשוט מסוכנת. חבר'ה , תזהרו ממנה. אל תשכחו מי קיבל את הירייה הזאת כשהיא ניסתה לפגוע בגבריאל ולבסוף אביטל נהרגה במקום." אמרה שובל בעצב . דמעות עמדו בעיניה כאילו היא באמת הרגע בכתה.
" אני חושב שכדאי שאנחנו נחכה שחננאל יחזור." קרא גבריאל בהרהור.
אלא שאז חננאל הופיע משום מקום ועמד מול תובל ההמומה.
" שלום חברים , יש לי בשורה קצת פחות טובה עכשיו בשבילכם. אתם לא מתארים לעצמכם את מי פגשתי. " קרא חננאל ושקע במחשבותיו.
" מה קורה פה? נו , חננאל. אל תשאיר אותנו במתח . אני רוצה לדעת מה הדבר החדש שגילית. נו , מה??" התעקשה תובל והתקרבה לעברו כדי לתת לו נשיקה על השפתיים.