מכונת הזמן -פרק 96

אביב ויחיאל החליפו מבטים ביניהם, דינה שלחה לעבר גבריאל חיוך נבוך ומשכה בכתפה.

" יופי שהבנת את זה , גבי. פחדתי מאוד לאבד אותך. עכשיו אתה נראה במצב רוח הרבה יותר טוב, הרבה יותר טוב ממה שהיית קודם כשניסית לאבד את עצמך לדעת. שאלתי את עצמי למה אתה מעולל את זה לעצמך? הרי בעוד כמה ימים אתה תהיה עם מעיין ותגדלו ביחד את דניאל.

אני מקווה שאתה תהיה מאושר איתה . למרות שאני חושב שאתה צריך לחזור לאביטל.

אבל החיים טומנים בחובם הפתעות רבות , ואולי אני מופתע שאתה חזרת אל מעיין אחרי כול מה שקרה בינך לבין אביטל.

כנראה שלא התאוששת עדיין מכך שאביטל סירבה להסכים להתחתן איתך. אני מבין שאתה עדיין אוהב אותה." קרא אביב בהרהור.

" מאוד , אני אוהב אותה מאוד. אני עדיין מתפלא איך היא לא הסכימה להתחתן איתי. אמרתי לה שאני לא מאמין לשום דבר שיוצא לה מהפה.

כי היא אמרה שהיא לא רוצה אותי , אני לא יודע למה היא התהפכה, כן? אבל במיוחד עכשיו אני לא מתכוון לוותר עליה! לא הפעם! אני יודע טוב מאוד שהיא אוהבת אותי וחושבת שאני צריך להיות עם מעיין. כי זה הגורל שלי בסופו של דבר. אני לא חושב בדיוק כמוה." אמר גבריאל ונאנח.

" אני מסכים איתך לגבי זה שאתה רוצה לחזור אליה , כבר כל כך הרבה זמן אני שואל את עצמי למה אתם לא ביחד.

אתם זוג מושלם , למה נפרדתם ? הרי אתם אוהבים ואין סיבה שתהיו בנפרד כל פעם שאביטל אומרת לך שהיא אומנם לא רוצה אותך או שהיא תגיד שהיא לא מרגישה אלייך שום דבר. אני יודע שזה שקר. אני יודע שבתוך תוכה היא עדיין אהבה אותך ותאהב אותך תמיד. היא רק מעמידה פנים שהיא לא מרגישה אלייך שום כלום, זאת סתם הצגה שהיא מראה לכל אחד.

עוד תראה שהיא תתחרט על כל מה שהיא עשתה לך ותחזור אלייך בגלל שהיא ממשיכה לאהוב אותך." קרא יחיאל בחיוך מעודד.

" יש לי בשורה טובה , חברים . אני בהיריון ומגיע לי מזל טוב. אני יודעת שזה הילד שלך או הילדה. סלחו לי רגע, אני חושבת שאכלתי משהו מקולקל ואני מרגישה ממש שאני הולכת להקיא." אמרה דינה גועל ורצה לשירותים כי היו לה הקאות מדי פעם.

" מה קורה , אדון מנור? יש משהו שפספסנו אותו או שאנחנו לא יודעים?" שאל אביב בסקרנות וחייך אל יחיאל.

" מגיע לי מזל טוב , עוד מעט יהיה לי ילד. אני ממש מאושר עם דינה. באמת טוב לי איתה. היא אישה מדהימה שהעניקה לי את המתנה הכי יפה בעולם : וזה התינוק שהיא נושאת בתוכה.

חשבתי ביחד איתה על שמות . ואז שחשבתי על השם " עלמה". אם תהיה לי ילדה . אני אקרא לה עלמה כי אני כל כך אוהב את השם הזה. וגם דינה חושבת כמוני. מה אתם חושבים?" שאל יחיאל בחיוך סקרן וציפה מהם לתשובה.

" אני חושב שעלמה זה באמת שם יפה. ואם תהיה לכם בת אז תקרא לה כך. איזה יופי שהכול מסתדר לך בסוף. דינה היא באמת אישה מדהימה וזכית בה ביושר!" אמר אביב וחייך.

" תודה. תודה שאתם חושבים ככה. נו , כמה היא מתעכבת שם?" אמר יחיאל בחוסר סבלנות והלך לראות מה קורה עם דינה בשירותים.

אביטל , שובל ותובל ישבו בפארק ושוחחו מה שעתיד לקרות עם מכונת הזמן.

" חברים , אנחנו חייבות לצאת משם כמה שיותר מהר. מרגריטה עוד תעלה עלינו שאנחנו לא באמת משנת 1991 . אלא שהשנה ממנה אנחנו מגיעות זאת שנת 2017. עשינו הכול , אביטל. מה נעשה עכשיו?" שאלה תובל בלחץ.

" אני לא יודעת מה עתיד לקרות , אבל אני לא אזוז מפה עד שאציל את גבריאל. ואני לא מתכוונת לחזור עדיין לשנת 2017 . זה סופי." אמרה אביטל בהחלטיות.

" לא דשנו בזה מספיק , עכשיו אני צריך לספר לכן משהו יותר רציני , משהו עצוב שכמעט וקרה אבל למזלנו הוא לא עשה את זה בסוף.

אני מדבר על גבריאל דמתי , הוא ניסה להתאבד בגלל שאת , אביטל שברת לו את הלב.

אני לא אומר מפני שעכשיו הוא החבר הכי טוב שלי. רק כי דאגתי שהוא עמד לעשות את הדבר הכי טיפשי שעלה לו למוח.

היי , אני מדבר מאוד ברצינות על נושא מפחיד." אמר חננאל ברצינות תהומית.

" הוא באמת ניסה להתאבד בגללי? אני לא מאמינה שהוא כמעט פגע בעצמו , הוא לא חשב שהלב שלי היה נקרע לגזרים אם הייתי יודעת שהוא היה הורג את עצמו רק משום שהלב שלו יישבר." קראה אביטל בחיוך עצוב.

" אביטל , לא ידעת עד כמה המצב שלו היה חמור. את לא אשמה בשום דבר. את סתם נבהלת ונכנסת למין מרה שחורה. אם באמת אהבת אותו אי פעם , אז היית צריכה לדעת שיש לבן אדם רגשי נחיתות.

ושאולי הוא היה עשוי לפגוע בעצמו לבסוף?

הוא היה פגיע כי את באמת שברת לו את הלב." אמר חננאל בתוקף.

אביטל הביטה בו ושתקה. כל מה שהוא אמר על גבריאל היה אמת.

היא באמת לא הפסיקה לאהוב אותו אפילו לא לרגע.

" אני יודעת שאני לא יכולה להיות איתו. אני וגבריאל לא יכולים להיות ביחד בגלל שהוא עומד להתחתן עם מעיין.

הוא עומד להתחתן עם מעיין וזאת עובדה מוגמרת. מה אתם רוצים שאעשה?" שאלה אביטל בעצב ולא ידעה מניין היא תוכל לשאוב את הכוח בתוך תוכה.

" אביטל , את הרי אוהבת את גבריאל, תארי לעצמך אם הוא היה מצליח להתאבד לא היית מצליחה לסלוח לעצמך מרוב כאב.

אבל למזלך זה לא קרה. הוא עדיין חי וזאת ההזדמנות שלך להילחם עליו מחדש.

קדימה תעשי את זה , אל תחכי שהוא יתחתן עם מעיין.

אני חושבת שאת צריכה ללכת עם רגשותיך עד הסוף ולומר לו שאת רוצה להיות איתו, וזהו.

יהיה מה שיהיה." אמרה שובל כדרך נזיפה.

" ואם לא אצליח לעשות זאת , אז איך אוכל למנוע ממנו להתחתן עם מעיין?" שאלה אביטל בפליאה והביטה על שובל בעניין.

" נו , למה את מחכה עוד? לכי אליו!" קרא חננאל בחמת זעם.

" טוב , תודה." קראה אביטל ברגשות תודה.

אביטל הלכה משם לעבר גבריאל כדי לעזור לו להתכונן לחתונה שלו עם מעיין.

היא מצאה אותו בגלידרייה, הוא התיישב ושוחח עם אביב ועם יחיאל.

" גבי, אני ממש מצטערת אם פגעתי בך, שמעתי שכמעט חשבת לפגוע בעצמך . חשבת מה יהיה עם ליבי? האם הוא ישבר? וגם רציתי לאחל לך מזל טוב. שמעתי שהצעת למעיין נישואים. אני מאוד שמחה בשבילך ואני מקווה שתהיו מאושרים ביחד. אני רק רוצה שיהיה לך טוב." אמרה אביטל בביישנות והביטה בו במבוכה.

" אביטל , אני סולח לך כי אני עדיין אוהב אותך . לא הפסקתי לחשוב עלייך לרגע. כן , עברו עליי רגעים מאוד לא קלים בהם חשבתי שאין לי יותר למה לחיות. אבל טוב שיש חברים טובים שעצרו אותי לפני שבאמת יהיה מאוחר מדיי. אני הייתי שבר כלי , את מבינה? אם חיי היו מסתיימים ככה אז זה סתם בזבוז של זמן מיותר. כן , רציתי להרוג את עצמי. הרגשתי שאני אפס מאופס ושבלעדייך אני לא שווה שום דבר.

כבר חשבתי שהסתיימו לי החיים.

ואז נזכרתי שלא היית סולחת לעצמך , אם היה קורה לי משהו רע. אז אני מודיע לך מראש , שכרגע אין לי מחשבות אובדניות. אני מצטער אם הדאגתי אותך , כי זאת לא הייתה הכוונה שלי. ממש לא הכוונה שלי הייתה להדאיג אותך." אמר גבריאל בחיוך מתנצל.

" ואני הייתי טיפשה כשהצעת לי להתחתן איתך , עמדתי כמו פסל ולא ידעתי מה לענות לך. כן או לא. אתה חושב שתוכל לסלוח לי אי פעם?" שאלה אביטל ברצינות תהומית.

" אין לך מה לדאוג , על הכול אני סולח לך. אני מתחתן עם מעיין. אני מקווה שאני אראה אותך בחתונה שלי , מה?" קרא גבריאל בחיוך שובב וקרץ אליה.

" אני לא יודעת אם אני אוכל לעמוד מנגד ולתת לך להתחתן עם מעיין , אני רוצה שתדע משהו לפני שתתחתן : שאני אוהבת אותך ושתמיד אוהב אותך , אתה תמיד אבל תמיד תישאר האהבה הראשונה שלי.

מה שאומר שמבחינה נפשית אני לא יכולה להיות בחתונה שלכם." אמרה אביטל בהתרגשות.