מכונת הזמן -פרק 95
פאר הביט על תובל במבט בוחן. הוא נשם עמוק ואז רק אמר: " באמת אין לי מושג על מי את מדברת? תובל , זאת בובה ויש עליה בגדים כדי שהשחקנים יוכלו להתחפש ואז לשחק אותן על הדמות.
על איזו בטן הריונית את מדברת בכלל? מעיין באמת הייתה בהיריון מגבריאל ודניאל הוא הבן הביולוגי שלה.
מה יש לך?" שאל פאר בפליאה כי חשב שתובל סתם דמיינה שיש שם כרית.
" אני לא מדמיינת! אני באמת ראיתי שיש שם כרית! פאר , תסביר לי מה קורה פה כי אני לא מבינה שום דבר. נראה שאחותך מסתירה ממך משהו ואתה לא מבין עד כמה זה חמור.
מעיין עושה משהו נורא ואתה עוד מחפה עליה? אתה יודע שהיא חטפה על דניאל והחליטה על דעת עצמה שהוא באמת הבן הביולוגי שלה.
אם כן , למה נראה לך שאני סתם מדמיינת? אולי אתה טועה ותגלה שאני בעצם דוברת אמת? אני אומרת לך שאם לא תגלה לי מה קורה עם דניאל , אני אלך לספר לגבריאל שה"היריון" של מעיין היה מפוברק ולא אמיתי." אמרה תובל כלא מאמינה והתבוננה בו בכעס.
" אני אומר לך , תובל. שזה רק תיאטרון ואין כאן שום כרית. את רק מדמיינת סתם דברים לא מציאותיים. אני מציע לך לחשוב כמה זמן קצת ברצינות על מה שאת אומרת! כי אחותי באמת הייתה בהיריון בגבריאל , את הרי לא תגרמי לי לפקפק לשווא במעיין, נכון?" קרא פאר באכזבה.
" זאת לא כוונתי , פאר, אבל אני רוצה לדעת מה מעיין רוצה להשיג במזימה הזאת! הרי להשיג את גבריאל בחזרה – זה כבר מטרה שהיא השיגה.
מה הבא בתור שהיא תעשה? תנסה להרוג את אורנה? סליחה אם אני אומרת את זה , אתם ממש תלשתם את דניאל מהידיים של אורנה , מעיין היא לא האימא האמיתית של דניאל אז למה שמעיין תמשיך עם השקרים שלה?" לא הבינה תובל וחיכתה לתשובות ברורות מצד פאר.
" אני לא יודע , תובל , בסדר. וחוץ מזה , אני לא רוצה לדבר על הנושא הזה.
אמרתי לך ושוב אני אומר לך , מעיין לא שקרנית ואני מאמין לכל מה שהיא אומרת. לילה טוב , תובל." אמר פאר בטון חמקני.
" אם אתה מנסה לחמוק מהאחריות על מה שמעיין עשתה לאורנה , אתה טועה מאוד. איך אתה יכול להגן עליה? מבחינתי , אתה שותף לפשע שלה. תבין כבר , פאר, מעיין לא באמת הייתה בהיריון. דניאל צריך לחזור להיות עם אימא שלו, עם האימא האמיתית שלו." אמרה תובל בעקשנות.
" אני לא מאמין , שלא תעיזי לומר שום דבר רע על מעיין. לילה טוב . ומי ייתן שתתעוררי בבוקר ויחזור לך השכל לתוך הקופסה." הפטיר פאר באדישות והלך לדרכו.
" אתה עוד תצטער על זה , פאר שקד." קראה תובל בקול שקט.
בינתיים בבית המשוגעים אורנה רצתה להשתחרר ולצאת משם לכיוון הבן שלה דניאל. כל זמן שהוא לא איתה , הדאגה שבתוך ליבה גברה עוד יותר.
ראובן בא לבקר אותה כדי לבשר לה שמעיין וגבריאל הולכים להתחתן ושהיא הולכת להישאר עוד הרבה מאוד זמן.
" שלום אורנה , מה שלומך?" שאל ראובן בחיוך מזויף.
אורנה נאנחה . הדבר היחיד שעניין אותה ברגעים האלה זה רק הבן שלה דניאל.
" תגיד , ראובן , יש לי שאלה : אין לך לב? אתה יודע איך הלב שלי נקרע לגזרים בכל פעם שאני יודעת שלקחתם ממני את הבן שלי , את הדבר שהכי יקר לי בחיים האלה.
בלי שאין לי שום יכולת להיות שם איתו , לנשק אותו ולחבק אותו הכי חזק כדי שלא יפחד.
יש לך מושג למילה הזאת שקוראים לה " אהבה"? לא אין לך , לך לא לקחו את הילד.
לכם זה לא כואב שאני בלי דניאל , הבן שלי? אז תעשה לי טובה , ראובן אין לך מושג מה אני עוברת פה, זה ממש סיוט בשבילי. כלומר להיות בלעדיו.
בלי התינוק שלי. איך אני יכולה לדעת שלא פגעתם בו לרעה? אני מקווה שלפחות אתם מטפלים בו כראוי.
זה כל מה שאני יכולה לקוות אליו!" אמרה אורנה בקול שבור.
" אורנה , את יודעת אם לא היית מתערבת עם מרגריטה , כל זה לא היה קורה. והכול היה בסדר כי דניאל היה יכול להיות איתך עכשיו, ממש ברגעים הללו.
למה את התעסקת עם מרגריטה? למה היית צריכה להתגרות בה?" אמר ראובן ברוע לב.
" לא , לא התגרתי בה. לא עשיתי לה כלום. רק אל תגיד לי מה שלומו , מה שלומו של הילד הקטן שלי? אני רוצה לראות אותו! איפה דניאל? רק תגיד לי שהוא בא איתך כבר אני אחייך והכול יהיה בסדר!" אמרה אורנה בחיוך מקווה.
" אני מאוד מצטער , אורנה, אבל כל עוד את נמצאת בבית משוגעים . את לא תראי את דניאל עוד לעולם." אמר ראובן והלך לדרכו.
אורנה הייתה מיואשת מהמצב שבו היא נמצאת. מתי היא תזכה לראות את דניאל שוב?
היא התחילה לפרוץ בבכי סוער. היא נזכרה בדניאל בנה הקטן, איך היא יכולה לעזוב אותו כך? היא תעשה הכול רק כדי להחזיר את דניאל אליה בכל מצב.
לא משנה מה יקרה איתה הלאה.
דניאל לא הפסיק לבכות מכך שאורנה אימו לא חזרה.
מחשבה נוראה חלפה במוחו של גבריאל. אולי היא נחטפה ובגלל זה אף אחד לא יודע איפה היא נעלמה באמת.
גבריאל התחיל להתגבר על עצמו ולא להיזכר מה הוא ניסה לעשות עם עצמו לפני דקות מספר.
כי הוא היה צריך להמשיך הלאה עם הקריירה שלו.
אבל אביטל לא יצאה לחלוטין מהראש שלו.
אולי זה מפני שהוא אף פעם לא הפסיק לאהוב אותה.
גם אם הוא יהיה עם מעיין , הוא לא יאהב אותה כמו שהיא אהבה אותו.
אולי רק הזמן הזה הוא מבחן להראות כמה זמן הוא יוכל להיות רחוק מאביטל.
" אביב , זה יותר חזק ממני. אני לא יכול לשקר לך. אני אוהב את אביטל עדיין ואני לא יודע איך אני אוכל להוציא אותה מהראש שלי לתמיד.
אין לי מושג מה אני עושה. אבל עכשיו אני חוזר בכוחות כפולים ומכופלים. גבריאל דמתי צריך לחזור אל הבמה , המקום היחיד שהוא מרגיש בו בטוח.
ואני תמיד חוזר , לא משנה מה יקרה. אני אחזור לשיר ואני אקדיש לאביטל שיר בשידור חוזר, אני לא מתכוון לוותר עליה בכזאת קלות כמו שהיא ויתרה עליי.
אני הולך להילחם עליה , על אביטל , כי תמיד אהבתי אותה כל כך.
ואני לא מסוגל לחיות עוד יום אחד בלעדיה!" קרא גבריאל בנחישות.
תגובות (0)