מכונת הזמן -פרק 92
שובל לא ידעה מה לומר. גם גבריאל הביט בה במבוכה ולא ידע כל כך מה הוא יעשה עם עצמו. איך יכול להיות שדניאל נעלם?
איך יכול להיות שמעיין לקחה אותו מאורנה? איפה אורנה יכולה להיות? . אביטל חששה שיקרה משהו רע לדניאל.
אם עלה בה החשש שדניאל נעלם. אז איך זה יכול להיות שמעיין העלימה אותו ללא ידיעתם.
" זה מאוד חמור מה שאת מספרת לי ,שובל. איך הרשת למעיין לקחת את דניאל? הרי המטרה שלך היה לטפל בו ולדאוג שלא יאונה לו כל רע.
ואת נכשלת בתפקיד שלך , כשאורנה הציעה לך להיות המטפלת שלו את שמחת עד הגג.
את יכולה להגיד לי בבקשה איפה אורנה נמצאת?" שאל גבריאל כמעט ייאוש.
" אין לי שמץ של מושג. דווקא אותי אתה שואל איפה אורנה נעלמה? אני בקושי יודעת מה קרה. אני רק יודעת שמעיין ומרגריטה העלימו אותה ולקחו ממנה את דניאל. אני פוחדת שבנות שקד יפגעו בדניאל כי אני הייתי האחראית עליו עד שאורנה הייתה אמורה לחזור.
ואז פתאום משום מקום , באה מעיין ואמרה שהיא חייבת את דניאל כדי להחזיר אותך אליה. תגיד לי עכשיו מה לעשות, בבקשה?" קראה שובל בתסכול.
" אני לא יודע אבל אני אצטרך לחשוב על פתרון. לא הייתי רוצה שדניאל , הבן היחיד שיש לי ייפגע מהתוכנית הזדונית של מעיין ומרגריטה.
אני חושש שבאמת הן יתכננו לפגוע בו דרך אורנה. קודם לכן , אנחנו צריכים לדעת לאן אורנה נעלמה. היכן מעיין ומרגריטה החביאו אותה." אמר גבריאל בקול מסתורי ונאנח כי הוא לא ידע בדיוק מה לעשות.
" איפה אורנה יכולה להיות? מה יהיה עם דניאל ? אני יכולה להבין למה מרגריטה שונאת אותה ויש לכך סיבה אבל מעיין? אני בכלל לא מבינה למה היא הסכימה לשתף איתה פעולה לבסוף? אני בכלל לא קולטת מה קורה כאן. כל הזמן הייתה לי תחושה שהיא הייתה נגד התוכנית הזאת , על מה אתה חושב , גבריאל?" שאלה אביטל בבהלה כי היא לא הבינה מה בדיוק קרה עם אורנה ודניאל.
" ואתה חושב על איזושהי תוכנית כדי לסכל את המחשבה הרעה של משפחת שקד?" שאלה שובל בעניין והביטה בו במבט בוחן.
" לא בדיוק. שובל , תוכלי להשאיר אותי עם אביטל כמה דקות , אפשר?" שאל גבריאל בעדינות כי הוא פחד להעליב את שובל בנוכחות אביטל.
" בטח שכן. תדברו כמה שאתם רוצים!" קראה שובל בחיוך שובב וקרצה לעבר אביטל.
גבריאל ואביטל החליפו ביניהם מבטי מבוכה.
" אביטל , יש לי כמה שאלות מאוד רציניות אלייך , הייתי רוצה שתעני עליהן בכנות! דבר ראשון , מה היית עושה אם הייתי מחליט להתחתן עם מעיין ולא איתך, מה היית אומרת לי?" שאל גבריאל ברצינות תהומית וציפה ממנה לתשובה.
" מה זאת השאלה פתאום? בוודאי שהייתי עצובה אלמלא היית מתחתן עם מעיין ולא איתי. לאן אתה חותר בשאלה הזאת? לא הייתי שמחה אם היית מחליט להתחתן עם מעיין. שאני מפחדת מאוד לאבד אותך." קראה אביטל בכנות.
" אביטל , הכוונה שלי לא הייתה שאתחתן עם מעיין. ועכשיו לשאלה הבאה , אביטל מנור , האם את מוכנה להתחתן איתי או לא?!!!" שאל שוב , הפעם הוא פנה אל אביטל , שהביטה עליו במבט נבוך.
אביטל לא ידעה מה לומר. היא ידעה שאם תאמר כן אז יתכן שאם היא לא הייתה מסכימה להינשא לגבריאל.
אז יכול להיות שבעולם אחר הוא היה מתחתן עם מעיין, זה הגורל שלו. הוא אמור למות ביום החתונה שלו עם מעיין. היא ידעה היטב , ששניהם לא יכולים להיות ביחד.
פתאום , הדעה שלה השתנתה. היא חשבה , שכבר עדיף שגבריאל והיא יפרדו.
" לא , אני לא מסכימה להתחתן איתך , גבריאל. אני לא מרגישה אלייך כלום, אני לא רוצה אותך , מתי תבין שאנחנו כבר לא יכולים להיות ביחד. מתי?" קראה אביטל ברוגז ופניה היו אדומות כמו סלק אדום.
" מה?!! את יודעת מה? אני לא מאמין לך, איך יכול להיות שאת לא מרגישה אליי שום דבר , שום דבר?!!" שאל גבריאל בהלם עמוק.
הוא סגר את הקופסה בטריקה והרגיש איך ברכיו כואבות ובא לו לצעוק מרוב כאב.
" כן , שום דבר. אני לא אוהבת אותך , אני לא רוצה אותך. אני לא רוצה אותך בכלל איתי בחיים שלי." אמרה אביטל ברוגז.
" את צוחקת עליי או שבאמת את טיפשה גמורה , אביטל מנור? אמרתי לך שאני אוהב אותך ואני רוצה להתחתן איתך. את משגעת אותי , בחיי שאת משגעת אותי! אני לא מבין עד לפני שבוע היית מוכנה להתחתן איתי. ועכשיו? מה קורה בלב שלך?" שאל גבריאל ודרש מאביטל תשובות ברורות.
" אני לא יודעת מה קורה בלב שלי, עדיין אני לא יכולה להיות איתך , תבין לא טוב לך להיות איתי יותר. הגורל שלך זה להיות עם מישהי שבאמת מתאימה לך. וכרגע , אני לא עומדת על שום דבר מהמישהי שבאמת צריכה להיות לצדך , אם אתה לא מבין אותי עדיין. אתה צריך להיות עם מעיין." אמרה אביטל בעצב כי היא ידעה שהיא לא יכולה להיות עם גבריאל.
" אז מה , אני ואת כבר לא יכולים להיות ביחד?" שאל גבריאל באכזבה כי הוא חשב שזה החלום שלה להתחתן איתו.
"גבי , אתה באמת הבן אדם הכי מקסים שיש בעולם הזה. אבל אתה חייב להבין , אתה צריך להתחתן עם מעיין וכך זה מה שצריך להיות." אמרה אביטל בהשלמה.
" אם זה מה שאת אומרת , כנראה שזה באמת הסוף שלנו, כזוג! אני מקווה שאת לא תתחרטי על מה שאמרת. להתראות לתמיד , אביטל מנור!" אמר גבריאל לבסוף.
אביטל התחילה לפרוץ בבכי תמרורים מחודש.
אביטל ניסתה ללכת בעקבות גבריאל אבל כבר הוא הספיק להתרחק יותר מדי.
גבריאל ידע שעכשיו היחידה שהוא היה צריך להיות איתה זאת מעיין. אבל הוא לא הפסיק לחשוב על אביטל.
הוא ידע היטב מה לעשות הוא יציע למעיין להתחתן איתו , הוא ישכח את אביטל לנצח.
הוא החליט שעליו להיות עם מעיין ולהתחתן איתה.
" שלום מעיין ." קרא גבריאל בקול מופתע.
" שלום , גבריאל , מה אתה עושה פה?" שאלה מעיין שהייתה בהלם.
" שמעתי שיש לנו ילד משותף, דניאל .. ואני רוצה לנצל את הרגע ולהגיד לך שאני מצטער אם פגעתי בך אבל זה לא יקרה שוב מכיוון שאני ואביטל כבר נפרדנו. ואני רוצה לשאול אותך , האם את מעיין שקד מוכנה להתחתן איתי?" שאל גבריאל בתקווה שהיא תגיד לו כן.
" בטח שאני מוכנה להתחתן איתך , מה הסיבה שהכול השתנה אצל אביטל?" שאלה מעיין כי לא הבינה מה קורה בינו לבין אביטל.
תגובות (0)