מכונת הזמן -פרק 78

כאשר אביטל ראתה המון נערים ונערות נהרו לעבר דירתו של גבריאל דמתי.

היא התמלאה בהתרגשות מחודשת והלכה בעקבותיהן. היא הביטה עליהן בסקרנות יתרה.

אביטל עלתה לדירתו של גבריאל בלב שלם ודפק על הדלת מספר פעמים.

היא המתינה בסבלנות עד שמישהו ייפתח בפניה את הדלת.

גבריאל הסתקרן לדעת מי בא אליו בשעה כל כך מאוחרת. הוא קם ממקומו וניגש בצעדים איטיים לעבר הדלת.

הוא פתח את הדלת באיטיות , דמות מפתיעה התגלתה למול עיניו. האם הוא הוזה את מה שעיניו רואות.

" אביטל! איזה יופי שאת פה! חשבתי שכבר לעולם לא תחזרי." אמר גבריאל בקול מופתע וחייך אליה.

אביטל הביטה בביישנות מוחלטת ולא ידעה מה לעשות עם עצמה.

" גבריאל , הפעם החלטתי שלא משנה מה יהיה הלאה , לעולם לא אברח עוד. אני נשארת איתך עד הסוף.

אני לעולם לא ארשה שמרגריטה ומעיין ייפגעו בך עוד הפעם. הגעתי והפעם אני איתך , תקשיב אליי היטב , גבי , אף אחד לא יפריד בינינו." אמרה אביטל בהחלטיות וחייכה אל גבריאל.

היא משכה בכתפה בהפגנתיות.

גבריאל התקרב אליה וחיבק אותה חזק ולא רצה להרפות ממנה.

" כן , קיבלתי שכל. השארתי את חבריי מההווה מאחור. אני מקווה שהם יבינו את סיבת הישארותי בשנות התשעים.

באמת אכפת לי ממצבך ואני לא רוצה להשאיר אותך רגע אחד לבד.

ולא ממש משנה לי כרגע מה חבריי חושבים על כך שחזרתי לשנת 1991.

הכי חשוב לי כרגע , שאתה תישמר ותיזהר ממרגריטה וממעיין. כי בטח היא מתכננת לנקום בך. בסך הכול סירבת להינשא למעיין ואמרת לה לא בפני כל בני משפחתה. האמת שאני מבינה אותך כל כך במיוחד עכשיו.

תדע שאני לא שופטת אותך , אני מבינה שכבר מהרגע ששכבנו במדבר סיני , אז שם הודית בפניי שאתה רוצה להיות איתי.

מה שאני רוצה לדעת האם המצב הזה השתנה?" שאלה אביטל בסקרנות וציפתה לתשובה מגבריאל.

" זה לא משנה כל כך עכשיו, כל מה ש שבאמת משמח אותי שאת סוף סוף פה, לידי.

תבטיחי לי שאף פעם החל מהיום אל תעזבי אותי לבד. אני צריך שתחזרי ללמד אותי ספרדית.

אני לא יכול ללמוד לבד, אני חייב עזרה דחוף.

אני חייב אותך , אביטלי , אני כמעט מרים ידיים בדיעה שרק איתך אני יכול לשקם את קריירת השירה שלי.

אז בבקשה ממך , אם זה לא מפריע לך, תוכלי ללמד אותי ספרדית שוב?" שאל גבריאל בכמעט ייאוש. אביטל התקרבה אליו ונישקה אותו.

לאחר הנשיקה שאביטל נתנה לו , גבריאל נותר מבולבל טיפה מהנשיקה.

" מה זה אומר? שאת שוב תלמדי אותי ספרדית?" שאל גבריאל שוב והתבונן בה ממושכות.

" כן , אני חוזרת ללמד אותך ספרדית ואני מקווה שהפעם אף אחד לא יפריד בינינו.

אני רק אומרת שאם אני לא אצליח לגרום לך ללמוד לדבר שוטף ספרדית.

אז קצת אני שוכחת ממה שיחיאל סיכם אותי אחרי ששוחחנו בנוגע לאודישן החוזר שלך , אני רוצה באמת שזה יעבוד ואנחנו נלמד ביחד עד שאתה לא תצטרך אותי יותר." קראה אביטל בהרהור.

" מה זאת אומרת שלא אצטרך אותך יותר? בוודאי שאני צריך שתהיי לידי . אני צריך שתסלח לי על מה שהיה. באמת אני מצטער. קצת נסחפתי והאמת שאני רק עכשיו אני רואה את האמת כמו שהיא. אורנה לא מוצאת חן בעיניי . אני רק רוצה אותך, איתי לתמיד." אמר גבריאל בכנות.

לרגע , אביטל הביטה בו , לא הבינה שום מילה ממה שהוא אמר הרגע.

" מה אתה אומר לי בעצם , שסתם חזרתי לשנת 1991? אם אתה באמת התנשקת עם אורנה, יותר טוב שאתם תהיו זוג . אין לשנינו מה לעשות ביחד.

חשבתי באמת שהשתנית , גבריאל, לא חשבתי שאף פעם תבגוד בי. איזה קטע אתה אומר לי שהתנשקת עם אורנה, אני יודעת שיש לכם ילד משותף. אז למה שלא תגדל איתה ביחד את דניאל." אמרה אביטל בבכי.

" אביטל , באמת אני מצטער. אני אוהב רק אותך. בבקשה תסלחי לי." אמר גבריאל בכמעט ייאוש.

פניה של אביטל האדימו.