מכונת הזמן -פרק 69

אביטל הביטה בה ממושכות ולא ידעה מה לומר.

מעיין התבוננה במרגריטה ואחר כך באביטל.

" איך את מעיזה להגיע לכאן אחרי שנודע לי שאת , אביטל מנור, לא מגיעה באמת ארגנטינה ויחיאל לא שכר אותך בתור המורה לספרדית של גבריאל דמתי.

ואת לא באמת שייכת לכאן , לעשור הזה. המקום היחיד שאליו את שייכת זה לשנת 2017. איך יכולת לרמות את כולנו , את וחברייך תתחרטו על כך עמוקות, שהתעסקתם איתי , עם האישה הלא נכונה." אמרה מרגריטה ברוגזה והביטה על אביטל בפליאה.

" אני יכולה להסביר , מרגריטה, אני מבינה ששיקרתי ואולי אין לי סליחה על מעשה שכזה. תראי , אני רוצה לדבר עם מעיין." אמרה אביטל בקול מתחנן , היא התבוננה בה ולא ידעה איך לדבר.

" אין לך מה להסביר, פגעת במעיין , את וגבריאל דמתי ואתם הולכים לשלם על זה בקרוב מאוד. תזכרי את מה שאני אומרת , גם את וחבריך מההווה תהיו בסכנה ממשית בגלל שהתעסקתם עם המשפחה שלי. את יודעת מה? מעונש לא מתחמקים ועד שאתם לא תשלמו על מה שעשיתם ועל כך שבגללכם גבריאל לא הסכים עם מעיין ביום שבו היא הציעה לו נישואים בשידור חי. אבל גרמת לו לבטל את החתונה , את והוא הולכים לסבול הכי הרבה. זאת פעם אחרונה שאני אומרת לך , תתרחקי מגבריאל , כי מעיין בסוף תתחתן איתו ולא איתך." אמרה מרגריטה והתקרבה אליה, אביטל ניסתה להתרחק ממנה ככל האפשר.

" לא עשיתי לה כלום , למעיין. גבריאל קיבל החלטה שלא להסכים להצעת הנישואים הזאת בציבור. זה ממש בייש אותו. לכן הוא סירב להתחתן עם מעיין כי כשהיינו בסיני, שכבתי איתו שם. ואני לא מתחרטת לרגע על מה שקרה לה איתו. אני מברכת שזכיתי להיות האישה שלו. " קראה אביטל בגאווה ופניה קרנו מאושר.

" טוב , אני אשאיר אותך עם מעיין לבד. אבל לא להרבה זמן , כן? אני אהיה בחוץ למקרה שתרבו. טוב?" אמרה מרגריטה בטון עייף והלכה משם לבחוץ.

" בשביל מה רצית שנדבר? לא די לך במה שעשית? הרסת לי את הקשר שלי עם גבריאל. ביום שבו היינו אמורים להתחתן , הופעת פתאום ולקחת אותו איתך למדבר? על מה בדיוק את רוצה לדבר איתי? נו , למה את מחכה? דברי כבר." קראה מעיין בחוסר סבלנות.

" רגע, מעיין. תקשיבי. אני יודעת שנפגעת. אבל תביני , אני אוהבת את גבריאל ואני מבקשת ממך לשים את כל מה שהיה בינינו בהתחלה בפח ולהתחיל דף חדש. אם את לא רוצה שנדבר , לפחות תקשיבי." ניסתה אביטל להיות נעימה בשיחה שלה עם מעיין.

" יופי , את רוצה להתחיל דף חדש? נתחיל בזה שאת מתרחקת מגבריאל לתמיד. אני לא רוצה לראות אותך בקרבתו. הייתי ברורה מספיק?" שאלה מעיין בהתפרצות זעם והרגישה איך פניה נעשות אדומות כמו עשן סיגריות.

" אני מבינה מה שאת מרגישה , מעיין . אבל אני לא יכולה לעשות את מה שאת מבקשת ממני. זה בלתי אפשרי להתרחק מגבריאל, אני לא מוכנה ולא רוצה לוותר עליו. מעיין , בואי שנייה נדמיין שאת היית זאת שמגיעה מירושלים כדי ללמד את גבריאל דמתי ספרדית ואני הייתי את , מעיין שקד החברה המיתולוגית של גבריאל דמתי. איך לדעתך היינו מסתדרות אחת עם השנייה?" שאלה אביטל את מעיין בחיוך ביישני.

מעיין ניסתה לדמיין במוחה שהיא הייתה אביטל שמגיעה מארגנטינה ללמד את גבריאל דמתי ספרדית ואת אביטל כחברה שלו . האמת שזה נשמע לה רעיון לא כל כך רע.

זה יכול להיות אפילו מצחיק שמעיין הייתה מנסה להתקיל את אביטל שלא הבינה את הסלנג של שנת 2017.

בזמן שהיא שקעה במחשבותיה , היא צחקה ואז רק אמרה: " לא היינו מסתדרות אחת עם השנייה , זה הרעיון הכי הזוי ששמעתי. כבר אני מכירה את הסיפורים שלך , אולי די עם השקרים?!" קראה מעיין כלא מאמינה.

אביטל התבוננה בה ממושכות ולא הוסיפה דבר.

" סתם אמרתי לך לדמיין . לא כפיתי עלייך לעשות זאת." אמרה אביטל בחיוך שובב.

מעיין הביטה בה במבט בוחן.