מכונת הזמן -פרק 67
אביב לא ידע מה לעשות.
הגלידרייה הייתה ממש חשובה בשבילו, יותר מהחיים עצמם.
ופתאום , היא תיסגר סתם כך?
הוא לא יסכים שדבר כזה יקרה , הוא לא מסוגל להאמין שזה קרה לו.
הוא צריך לעשות משהו לפני שהגלידרייה תיסגר באמת.
אביב התחיל לחשוב לגבי מה הוא יעשה ומה הוא תהיה התוכנית שלו להצלת הגלידריה.
הוא עמד ליד עמדת הטלפון והתחבט בנפשו למי הוא יטלפן עכשיו.
בהתחלה הוא חשב להתקשר לשובל ולהגיד לה שלא באמת קוראים לו אביב.
אלא שמו האמיתי היה אליעזר מעודה.
הוא צריך לספר לה את האמת על כך ששמו אינו אביב.
ככל שהוא חשב על זה יותר לעומק, הוא הבין שמחובתו האישית לספר לגבי העבר הרחוק שלו.
אביב אהב את שובל כל כך, שהוא היה מוכן אפילו להקריב את עצמו למענה.
הכול רק שתהיה מאושרת , מה היא תגלה שכל מה שהיא חשבה שהוא היה , היה שקר מההתחלה כשהוא הכיר אותה.
איך הוא אמור להגיד לה שכל התקופה הזאת שהם היו ביחד , הוא גילה עד כמה הוא אהב אותה יותר .
אביב לא ידע מה לעשות עם עצמו. הוא הסתובב סביב סביב מבלי יכולת לחשוב טוב.
עד שהוא שמע קול מוכר מאחוריו. אביב הסתובב עם חיוך שהיה מרוח על שפתיו ונראה היה לו שהגיע הזמן שהוא היה כן עם שובל.
מגיע לה שיהיו איתה כנים ולא שישקרו לה בפנים.
" היי, מה שלומך?" שאלה שובל בנימה סקרנית והתבוננה בו כמה רגעים.
אביב שתמיד הסתכל על הצד החיובי , הסתכל עליה בפליאה ולא ידע מה להגיד בפעם הראשונה בחייו.
" שלום , שובל. כרגע אין לי כל כך בשורות טובות, בקרוב מאוד אני אהיה אדם ללא פרנסה. תראי , לא היה חסר לי דבר, קיבלתי את כל מה שביקשתי בחיים שלי. אבל היום אחרי שאבא שלי התקשר אליי , עיניי חשכו עד מאוד. אני חייב שבזכות הגלידרייה הזאת , ששמתי עליה את הכסף שחסכתי. הייתה לי כמו בית. זה מאוד מצער לגלות שמקום שאתה פתחת ייסגר. מעולם לא חשבתי שהגלידרייה תיסגר. הייתי בטוח שאני אצא מהתסבוכת הזאת בקלות.
והנה כמו שאת רואה , לא העזתי לחלום על היום שאני , אביב , אסגור את הגלידרייה. אני חושש שבאמת עכשיו אני אאבד את מקור הפרנסה היחיד שמחזיק אותי. אחרי כל המאמצים הקשים שעברתי כדי לפתוח אותה. עכשיו מה אגיד ללקוחות? שאני סוגר את הגלידרייה לתמיד? " אמר אביב בקול שבור.
" אביב , שנינו יודעים שהגלידרייה שלך לא תיסגר , כל עוד אני נמצאת איתך , כלום לא יקרה. אנחנו נמצא דרך להתגבר על כל הקשיים , אני מבטיחה לך , תסתכל עליי רגע , תסתכל בבקשה! אני לא אתן לך להתייאש. אתה יודע שאתה יכול לסמוך עליי , נכון ? למה אתה דואג?" אמרה שובל בביטחון וחייכה אליו.
" כן , אבל העניין הוא שאני לא יודע מה לעשות כדי שהגלידריית " אביב " לא תיסגר. אני לא יכול לתת לזה לקרות. אם הגלידרייה תיסגר , אז אני אאבד את הלקוחות שבאים לפה , הלקוחות שלי שאוהבים תמיד לבוא לפה. אני מקבל ביקורות טובות. אין לי מה להתלונן , ברוך השם. יש הכנסה טובה ואני מסופק מהעבודה שלי. אבל אני פוחד ממה שעשוי לעלות בגורלה של הדבר היחידי שעשיתי בחיי. ועכשיו החיים שלי עומדים להשתנות. מה עשיתי שזה מגיע לי ?" אמר אביב בתסכול.
" מה אתה דואג? אני אהיה לך לעזר, אני אעשה הכול כדי שאתה תצא מזה. אתה תראה שעוד ננצח את זה. אם שנינו ביחד , אז יכולים לעשות הכול. הכול כדי שתצא מהמצב המסובך שאתה נתון בו. אתה אלוף שאין דברים כאלה , אתה תראה שהכול יסתדר על הצד הטוב ביותר. הכול יהיה בסדר, תנשום עמוק ותירגע קצת.
תנסה לחשוב על דברים טובים שקרו לך במהלך החיים. זה יעזור לך מעט להסית את המחשבות לצד. תראה , אני מבינה אותך ואני יודעת שאתה שבור כרגע. אבל זה לא ימשך לנצח. כשם ששמי שובל זוהר." היא אמרה בחיוך והדביקה נשיקה על שפתיו.
" תודה על העידודים. קצת נרגעתי עכשיו. תודה רבה שאת קיימת. אני מבטיח לך שאנחנו נצא מזה כמה שיותר מהר שנוכל. אני אוהב אותך." אמר אביב והדביק נשיקה על שפתיה.
" ואני יותר. ואנחנו נצא מזה , אל תדאג. אנחנו יותר חזקים מהכול. לא ניתן לזה לשבור אותנו , נכון?" אמרה שובל בחיוכה המקסים ולבסוף היא חיבקה את אביב מאוד חזק.
" נכון בריבוע. שובל אני רוצה להגיד משהו אבל עכשיו ברצינות , אני לא מי שאת חושבת. לא קוראים לי אביב . השם האמיתי שלי זה אליעזר מעודה. אני מודה ששיקרתי לך , אבל זה לא אומר שזה בגלל שאני לא אוהב אותך.
עשיתי את זה בשביל להגן על הקשר שלנו. לא רציתי לשקר לך." אמר אביב והביט בה ממושכות.
תגובות (0)