מכונת הזמן-פרק 66

גבריאל ואורנה המשיכו להתנשק כאילו אף אחד לא הפריע להם.

לפתע גבריאל הרחיק את אורנה מעליו, הוא הביט בה במבט מופתע.

" לא , אני לא יכול לעשות את זה לאביטל." אמר גבריאל בחשש.

" כי התנפלנו אחד על השנייה בתשוקה בוערת? טוב , תסלח לי . לא התכוונתי לנשק אותך. אני מצטערת אם הבכתי אותך. אני לא אעשה את זה שוב. אני מבטיחה!" אמרה אורנה בחיוך מבטיח.

" בואי פשוט נשכח שזה קרה. כי אני בן הזוג של אביטל והדבר האחרון שאני אעשה זה לפגוע בה." קבע גבריאל.

" טוב , אני אלך כי דניאל בטח התעורר. להתראות , גבריאל. היה טוב מאוד לראות אותך." אמרה אורנה וחייכה לעברו.

" גם לי היה מאוד טוב לראות אותך." אמר גבריאל וחייך אליה.

גבריאל נותר מהורהר אחרי הרבה זמן . הוא לא ידע מה הוא יעשה.

מצד אחד אביטל הייתה חשובה לו מאוד. מצד שני , הוא לא רצה להתנשק עם אורנה. הנשיקה הייתה טעות לגמרי.

הוא לא ידע איך הוא ימשיך לשקר לאביטל , איך הוא אמור לספר לה על הנשיקה שהייתה לו עם אורנה?

עדיף לא לספר בכלל.

כי הוא לא יודע איך לספר את זה לאביטל. הוא חשב למה הוא עשה את זה לה דווקא.

הוא לא יכול לישון כלל , כל המחשבות ליוו אותו כאשר הוא חזר אל חדרו.

בעודו חושב על דרך לספר לאביטל את האמת על הנשיקה שלו ושל אורנה. אביטל התעוררה וכאשר היא יצאה מהמיטה , היא שמחה לגלות שגבריאל התיישב בסלון והתבונן בה ממושכות.

" נו מה? מתי חזרת? אני לא ראיתי אותך נכנסת .." אמר גבריאל וחייך אליה.

" בדיוק הגעתי והתבאסתי לגלות שאתה ישן. אבל הלכתי למטבח להכין לי שוקו חם. ואז הייתי ממש עייפה . הייתי חייבת ללכת לישון ." אמרה אביטל וגנבה ממנו נשיקה.

" התגעגעתי , אביטל תשמעי אני חייב להגיד לך משהו. הייתי לא כל כך בסדר. אבל עכשיו , אני אומר לך שאני נפגשתי עם אורנה , האימא של דניאל. ואז.." ניסה גבריאל לומר אבל קולה של אביטל הופיע ברקע.

" גבריאל , אין צורך שאתה תגיד כלום עכשיו. אני רוצה שתבטיח לי משהו, טוב? אני כל כך אוהבת אותך ואני מבקשת ממך שלא יהיו בינינו סודות. " אמרה אביטל וחייכה אליו בביישנות.

" אה , הבנתי , אין בינינו שום סודות. ואני לא צריך לספר לך שום דבר. אם כן , זה היה נודע לך ממקור אחר. אני שמח שאנחנו עדיין נשארנו זוג. זה אומר שהאהבה שלנו יותר חזקה מהכול, אנחנו אוהבים באמת. אין בינינו שקרים ומחיצות. העיקר שאין מישהו שיפריד בינינו." אמר גבריאל ונישק את אביטל באריכות.

" ואם כן? אני לא רוצה שמרגריטה תפגע גם בך, אני לא אסכים לזה. הדבר האחרון שאני רוצה שאתה תיפגע. ולא הייתי רוצה שזה יקרה.

לכן אני נמצאת כאן כדי למנוע שדבר כזה לא יקרה. ואני לא מתכוונת לזוז מפה עד שהתוכנית שלי תושלם." אמרה אביטל בנחישות וחייכה אל גבריאל.

" אני שמח שסידרנו את העניינים. אני שמח שאנחנו מבינים אחד את השנייה. " אמר גבריאל ברצינות תהומית.

אביב נקלע לויכוח עם אביו בנוגע לכך שהוא יסגור את הגלידרייה לתמיד.

אביב חשב שזה הדבר האחרון שצריך לקרות.

זה לא הגיע לו , למה הוא צריך לסגור את הגלידרייה?

על מה ולמה? הוא השקיע את מיטב כספו ועכשיו פתאום משום מקום הוא קיבל הודעה מאביו שהוא היה צריך לסגור את הגלידרייה.

אביב הרגיש איך הוא הסמיק כמו סלק אדום. איך הוא הגיע לכך שהגלידרייה על שמו תיסגר.

" אבא , זה לא כל כך הוגן שהגלידרייה שבניתי בעשר אצבועותיי עכשיו תיסגר, ומה אגיד ללקוחות שלי? שאני יותר לא עובד? תדע שאין גלידרייה עוד באזור כמו שלי. אני משקיע בה את מיטב כספי. וככה אתה אומר לי שאני צריך לסגור אותה." אמר אביב בקול שבור.

" אביב , אל תסבך את העניינים יותר ממה שהם מסובכים, תוך כמה שעות הגלידרייה תיסגר. ואז באמת אתה תאבד את הפרנסה שלך." אמר אביו וניתק.

אביב לא האמין למשמע אוזניו. עדיין הוא התקשה לקבל את העובדה שהגלידרייה תיסגר .

הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו מרוב ייאוש.

אחרי כל מה שהוא עבר כדי לפתוח את הגלידרייה הזאת, הוא לא חלם מעולם שהיא תיסגר.

הוא כל כך הצטער על כך.