מכונת הזמן -פרק 65
גבריאל חשב על כך שהוא עומד למות בעוד כמה חודשים. מה יהיה איתו עד אז? הוא שאל את עצמו.
לא , הוא לא רוצה למות. הוא לא רצה למות.
כל מה שהוא רצה זה להיות עם אביטל לתמיד.
אבל מחשבות ומעשים לחוד.
בעודו מנסה לארגן את מחשבותיו. אביב , החברה הכי טוב שלו הופיע בפתח.
" היי, גבי איך הולך?" שאל אביב בעניין וראה שפניו של גבריאל נהיו אדומות.
" אביב , אני הולך למות בעוד שלושה חודשים!" הוא אמר בהלם והביט בו בפחד.
" למות? אתה? מי אמר לך שבעוד שלושה חודשים אתה תמות? מי אמר לך את זה?" שאל אביב והביט בגבריאל בסקרנות.
" אביטל אמרה לי , אני חושש שזה נכון. אני עומד למות בעוד שלושה חודשים וזה סופי." קבע גבריאל באחת.
" אתה לא תמות, גבי , אתה לא תמות. אני לא רוצה לשמוע אותך מדבר על עצמך ככה, שמעת? אתה לא תמות. ומי שאמר לך את זה סתם דיבר לחינם. תהיה רגוע כי זה לא הולך לקרות בקרוב." ניסה אביב להרגיע את גבריאל לשווא.
" אביב , זה עומד לקרות וזה יתרחש ביום החתונה שלי עם מעיין, עוד נשארו חודשיים עד שזה יקרה, ועד אז אני לא יכול להיות בשקט. אני לא אוכל לישון בלילה כי בכל מקום שאהיה , המחשבות לא ירפו ממני לרגע. ואני לא רוצה להיות בתוך העניין הזה. אני רוצה לשכוח מכל מה שנאמר לי , כי יום אחד אני לא אוכל להתמודד עם כל זה לבדי." קרא גבריאל בייאוש ונאנח.
" בוא נעשה דבר כזה , תלך לישון ותאגור כוחות. מחר נמשיך לדבר מאיפה שהפסקנו , בסדר?" אמר אביב וחייך אל גבריאל , " אני חייב לחזור לגלידרייה, כי השארתי אותה ריקה ובטח הרבה אנשים ירצו לקנות גלידה." ענה אביב במהירות והלך משם לעבר הגלידרייה.
" טוב , נדבר מחר. שיהיה בהצלחה עם הגלידרייה." אמר גבריאל בקול שקט והלך לחדרו כדי לישון.
יחיאל הלך להיפגש בהיחבא עם דינה ולא גילה בפניה את סיבת בואו האמיתית.
הוא גרם לה להאמין שהוא רצה לשכב אותה תמורת כסף שהיא תעזוב אותו לנפשו.
" אתה באמת רוצה אותי?" שאלה דינה בספק כי אף פעם היא לא הייתה בטוחה אם יחיאל אהב אותה או שסתם הוא עשה את עצמו.
" בטח שרוצה אותך , את חושבת שבאתי הנה לחינם?" שאל אותה וחייך .
דינה רק חייכה בביישנות ומשכה בכתפה , היא הביטה בו במבוכה.
" אתה באמת מתכוון ברצינות?" שאלה דינה בחשש , מפחדת להביט היישר בעיניו.
" כן , בטח שאני מתכוון ברצינות לכל דבר שאני אומר, מה דעתך שבמקום נדבר , קצת נשתוק?" אמר לה והתחיל לנשק אותה באריכות.
אביטל שחזרה רק בשתיים בלילה , ראתה שגבריאל היה כבר רדום והיא לא רצתה להעיר אותו.
היא הלכה לחדר שהיה של מעיין כשהיא רצתה לעבור לגור יחד איתו בדירה.
היא שקעה במחשבותיה על גבריאל.
אביטל חשבה על כך שהזמן של גבריאל למות קרב ומה היא תעשה בלעדיו.
תוך כמה דקות היא נרדמה . השאירה את הכוס של השוקו על השיש.
גבריאל התעורר כי הוא לא היה יכול להירדם.
כי המחשבות על המוות לא הרפו ממנו. איך מרגע אחד של להיות בטוח בכל מה שהוא עשה עכשיו הוא נהפך להיות פשוט חסר ביטחון.
אך מפסיקים לחשוב לרגע? גבריאל שאל את עצמו איך גורמים למחשבות שבלב להיעלם?
הוא שכב שעה על הגב בניסיון פתרון לתעלומה הקשה שניצבת למולו: איך הוא ימנע את מותו המתקרב?
הוא לא יודע איך הוא הולך למצוא כל כך הרבה תשובות בפעם אחת.
הוא היה מבולבל ומפוחד בעת ובעונה אחת.
גבריאל ניסה להסדיר את נשימתו. לנסות אולי לחשוב על משהו מעודד יותר שקרה לו כאשר הוא היה צעיר.
הוא לא מצא שום דבר שיכול לנחם אותו באותם הרגעים.
הוא לא היה מוכן לאורחת הבלתי קרואה שבאה לבקר אותו באופן מיוחד.
הוא הבחין שזאת הייתה אורנה והוא הופתע לגלות שדווקא היא באה לבקר אותו.
" היי, חשבתי שאתה עם מישהו, מה נשמע?" שאלה אורנה בעניין.
" בסדר, את יכולה להיכנס. אין לי מה להסתיר. אני לבד." אמר גבריאל בייאוש.
" באתי אלייך כי רציתי לעשות משהו שלא עשיתי איתך מזמן, אני אוהבת אותך גבריאל!" אמרה אורנה בכנות.
אורנה התקרבה אל גבריאל ונישקה אותו באריכות .
תגובות (0)