מכונת הזמן -פרק 64

מעיין עקבה אחרי חננאל ואביטל והבחינה שאחרי הרבה זמן שהם רבו אחד עם השנייה. הם סוף סוף השלימו למרות כל המריבות שלהם כשאביטל נפרדה מחננאל לטובת גבריאל.

יותר מכך , מעיין הייתה בטוחה שהיא תעשה כל דבר כדי להחזיר את גבריאל אליה.

" אביטל , אני צריך ללכת. אבל אני רוצה שתדעי שמעכשיו אני כבר לא כועס עלייך. אני סלחתי לך מזמן והלוואי שאת וגבריאל תוכלו להיות מאושרים ביחד. אני מאחל לך את כל הטוב שבעולם." אמר חננאל בכנות והלך לעבר אביטל כדי לחבק אותה.

" תודה , המילים שלך מרגשות אותי, לא התכוונתי לפגוע בך אבל אני באמת אוהבת את גבריאל. וחשוב לי שגם אתה תהיה מאושר ושתמצא אהבה בקרוב. " אמרה אביטל בהתרגשות.

" תודה. אני באמת מעריך כל מילה שאת אומרת. אני מרגיש שהפעם את מדברת איתי בכנות. תראי , אביטל אומנם פגעת בי אבל זה היה ונשכח. אני רוצה שאת ואני נפתח דף חדש ונקי. שנוכל להתחיל מחדש." אמר חננאל וחייך אליה . אביטל התרגשה כל כך מכך שהם התפייסו סוף סוף.

" גם אני רוצה שזה יקרה. אני מקווה שמהרגע הזה אנחנו נסתדר זו עם זה. כי אנחנו לא יכולים כל הזמן לריב. זה לא קשר בריא בשבילנו." אמרה אביטל בקול מקווה.

אביב שהבחין בהם לא יכול היה להפסיק לחייך לרגע.

" אפשר להגיש לכם אחת מהגלידות החדשות? הייתי מציע לכם ללכת על גלידה וניל מסטיק. הטעם החדש יעורר אתכם קצת. " אמר אביב וחייך אל אביטל.

" לא תודה. אנחנו פשוט הבהרנו את העניינים. הגלידה תחכה קצת ליום אחר. תודה בכל זאת. ההצעה שלך טובה אביב. אבל הייתי מציע לך לחכות עוד יום נוסף , טוב?" אמר חננאל והלך משם אל תובל ושובל שחיכו לו בקצה הרחוב.

אביטל קמה ממקומה והלכה אף היא לדירתו של גבריאל דמתי. היא הבחינה שמעיין עמדה בכניסה לגלידרייה ולא הבינה למי היא חיכתה.

" אה , הנה את! מההתחלה ידעתי שאת פשוט שקרנית ותחמנית. אימא שלי אמרה שאת לא שייכת לשנת 1991. השנה העיקרית שממנה את מגיעה זאת שנת 2017.

ושאת לא באמת באת לפה מתוך כוונה תחילה ללמד את גבריאל ספרדית. אולי נפרדתי מגבריאל , אבל לא לתמיד. אני אמצא דרך איך לחזור אליו. " אמרה מעיין בכעס.

" מעיין , אני לא מבינה מה שאת מדברת, אני וגבריאל ביחד ולא משנה כמה שאת תנסי , את לא תצליחי באמת להפריד בינינו." אמרה אביטל בביטחון.

" כשם ששמי מעיין שקד , אני אדאג להפריד בינך לבין גבריאל לנצח. סבלתי הרבה בגללך , על כך שתמיד גבריאל העדיף אותך ולא אותי. הפעם אני לא מוותרת עליו כל כך בקלות." קראה מעיין ברוגז.

" את זה עוד נראה. " קראה אביטל בביישנות והתבוננה במעיין במבוכה.

" אני ואימא שלי נמרר לך את החיים עד שלא תהיה לך ברירה. את תצטרכי לעזוב את גבריאל. תספרי את הדקות. הגורל לא יאפשר לכם להיות ביחד. בסופו של דבר אני וגבריאל נתחתן ולא יהיה לך מה לעשות בנדון." אמרה מעיין וצחקה.

" אז אני אעשה את כל מה שאפשר כדי שאני וגבריאל לא ניפרד. אני אעשה הכול כדי שגבריאל יישאר איתי. מעיין , אני מבינה שנפגעת ממנו. אבל אנחנו לא אשמים במה שקורה לך ושאת נתונה בדיכאון." אמרה אביטל ברצינות תהומית.

" תספרי את הדקות החל מעכשיו, יש לך זמן מאוד מוגבל עם גבריאל." אמרה מעיין העוקצנות והלכה משם ברוגז.