מכונת הזמן -פרק 51
גבריאל הלך לבקר את אורנה והתינוק שלה דניאל בן השנה וחצי. גבריאל היה מאוד בהלם כי הוא היה דומה לו שתי טיפות מיים.
" וואו , במה זכיתי בביקורך , גבריאל דמתי? מה אתה עושה שאתה כוכב פופ מפורסם? שכחת שפעם כשהיית צעיר יותר היינו ביחד , אתה לא זוכר כי אני כן זוכרת. הנה הקטן שלי , דניאל. הוא מאוד שמח להכירך. אני יודעת שאתם לא מכירים רשמית. אבל דניאל תכיר , זה גבריאל החבר שלי. תירגע , הוא רק חבר." אמרה אורנה לדניאל ודניאל צחק.
" היי דניאל , אני גבריאל, אני מאוד שמח להכיר אותך. איזה יל יפה אתה. עם עיניים תכולות עצובות , תגיד לדניאל יש אבא?" שאל גבריאל בעצב וחייך אליו.
" אני עדיין לא יודעת , יש לו אבא אבל הוא נעלם ואין לי מושג איך אני צריכה למצוא אותו. " אמרה אורנה וחייכה חיוך עצוב.
" אולי האבא שדניאל שלך צריך זה אני בכלל? אורנה , היה בינינו משהו פעם חד פעמי ונכנסת להיריון ממני. אז באופן חוקי אני האבא הביולוגי של דניאל. " קבע גבריאל בהחלטיות.
" כן , נו. ניצחת . אתה באמת האבא הביולוגי של דניאל הקטן שלי. דניאלי , תכיר זה אבא שלך , תגיד שלום יפה." אמרה אורנה בחיוך.
גבריאל לקח את דניאל מאורנה והרים אותו מאוד גבוה. " היי ילד , זה אני אבא שלך. אני מבטיח לך שאני אפצה אותך על הזמן האבוד שלא היינו ביחד. אני מבטיח לך שלפחות אשתדל להיות אבא טוב בשבילך. אני לא אעזוב אותך אף פעם." הבטיח גבריאל ונתן לדניאל נשיקה על המצח.
" טוב היה לראות אותך גם אם זה לרגע, תודה שבאת. בוא אליי , דניאל . הגיע הזמן שתישן קצת . להתראות , גבריאל . תבוא לבקר יותר , מה?" הוסיפה אורנה בצער וחיבקה את גבריאל.
" תודה רבה על האירוח ושהכרת את הילד הכי יפה בעולם. את דניאל שלנו. אני חייב ללכת עכשיו." הגיב גבריאל בחיפזון ועזב את הבית שלה כי היה לו פגישה עם יחיאל ועם אביטל.
תובל הייתה עדיין בהלם מכל מה שקרה למכונת הזמן. פניה נהיו אדומות כל כך . שהיא לא ידעה מה לומר.
" תגידו לי בבקשה שיש לנו סיכוי לשנת 2017. ושמכונת הזמן עדיין קיימת ושאפשר ממש בקרוב לחזור הביתה. איך זה יכול להוות שמכונת הזמן התפוצצה ואני לא יודעת מזה כלום?! עד מתי אתן התכוונתן להסתיר ממני את האמת?!! באמת שאני לא מבינה מה קורה פה. אביטל , שובל אני מקווה שיש לכן סיבה מספקת. אחרת אני יכולה לשכוח שאתן החברות שלי." התעצבנה תובל על אביטל ושובל.
" אני לא יודעת , תובל . העניין הזה כבר לא בשליטתי. הדברים הסתבכו יותר מדי. והאמת.. שאני מצטערת אבל מכונת הזמן הרוסה לגמרי. אנחנו תקועות פה לנצח. " אמרה שובל בחיוך מצטער.
" זה מה שיש לך לומר? שזה כבר לא בשליטתך? מה יהיה הלאה ? איך אני אתרגל לשנות התשעים המגעילות האלה? אין שום דבר שיכול להחזיר אותנו הביתה. תודה רבה לכן. אחלה סידור עשיתן לי. אני הולכת לחפש את מכונת הזמן. אני לא מאמינה לשום מילה שיוצאת מן הפה שלכן. " קראה תובל בעצבנות והלכה משם בבכי.
" מה אנחנו אמורות לעשות עכשיו?" אמרה אביטל בעצב. " אין מכונת הזמן , תובל לא רוצה לדבר איתנו כי היא חושבת שמכונת הזמן קיימת. חננאל כועס עליי כי שכבתי עם גבריאל במדבר סיני. והאמת , שאני די ממהרת לגבריאל וליחיאל. הם מחכים לי. להתראות." קראה אביטל בהחלטיות.
כשאביטל הגיעה ליחיאל ולגבריאל , הם דרשו ממנה הסברים.
" את מוכנה להסביר לנו מה זאת המכונה ההיא ולמה היא הייתה בידך? לא תגידי כלום , מה? תמשיכי להתנהג כאילו להתנהג כאילו שום דבר קרה. דברי כבר!" דרש יחיאל שתסביר לו מה קורה עם המכונה הזאת.
אביטל לא ידעה מה לומר. היא נהייתה אדומה כל כך עד שהיא לא ידעה מה להגיד.
תגובות (0)