מכונת הזמן – פרק 5

" כן , ככה קוראים לי, אני חושב." קרא גבריאל בחולמניות.
אביטל הסתכלה בו במבט חודר.
" אתה חושב?" צחקה אביטל בעליזות וגבריאל התבונן בה במבט קסום.
" לקחת משהו? את בטוחה שאת בסדר?" שאל אותה שוב והיא הרגישה סחרחורת קלה.
" כן, אני בסדר." השיבה בחיוב.
אביטל הבחינה שגבריאל נתן בה מבט משונה.
" מה קרה?" שאלה אביטל בבהלה. פניה האדימו כמו סלק אדום.
" אה , עכשיו אני מבין . את באת לפה כדי ללמד אותי ספרדית, נכון?" הוסיף גבריאל בחיוך ואביטל נמסה , ואז שתקה.
" מה? לא.." ענתה אביטל במבוכה , היא חייכה אליו חיוך ביישני.
" הכול בסדר , למה לא אמרת לי קודם שאת פה בשביל ללמד אותי ספרדית וסיימנו עניין? זה פשוט היה יותר קל , תשבי , רק שלא תתעלפי לי מרוב התרגשות." אמר גבריאל ואביטל התיישבה , בטוחה שכשגבריאל דיבר אליה זה היה חלק מתוך פנטזיה שלמה שקיימת רק בחלומות שלה.
אה , הוא מדבר וחשבתי עוד שהחלומות שלי הזויים כשחננאל אמר לי להפסיק לחלום על גבריאל דמתי.
" כן , אני פשוט בהלם! תן לי כמה זמן להתאושש!" קראה אביטל בהרהור.
אביטל לקחה נשימה עמוקה וניסתה לסדר את מחשבותיה.
" זה בסדר , אני נותן לך את כל הזמן שיש בעולם." אמר לה וחייך.
אביטל בתוך ליבה , לא האמינה למזלה הטוב שהיא נמצאת בשנת 1991 . היא חשבה שהיא בתוך חלום.
" תודה." מלמלה שוב במבוכה.
לפתע מעיין חזרה והתקדמה לעבר גבריאל , היא הדביקה לו נשיקה ארוכה על השפתיים.
" התגעגעת אליי , יפה שלי?" שאלה אותו והוא הנהן לאות חיוב.
אביטל הביטה בהם בחצי מבט וחשבה שהיא הפריעה להם.
" ומי זאת?" שאלה מעיין והביטה על אביטל הנבוכה.
" אה , היא אורחת מיוחדת שבאה כדי ללמד אותי ספרדית." אמר והתבונן באביטל במבט מלא קסם, " לא הכרתן ? זאת אביטל , אביטל תכירי זאת החברה שלי מעיין. מעיין זאת המורה שלי לספרדית ושמה אביטל, נכון שהיא חמודה?" שאל גבריאל וחייך אל מעיין.
" כן , ממש חמודה שבא למות.." קראה מעיין בעוקצניות.
גבריאל נתן בה מבט המום והיא התבוננה בו במבט כעוס.
בינתיים החבורה שוגרה במהירות שיא לשנת 1991 כדי לנסות להחזיר את אביטל להווה – שנת 2017.
" אוי , אני שונא את שנות התשעים האלה." קרא חננאל בתסכול.
שובל ותובל ניסו לעכל שהן כבר נמצאות בתוך שנת 1991 .
" אתה שונא? אני בכלל בספק אם עשינו נכון שבאנו לשנת 1991 בשביל להחזיר אותה פעם אחת ולתמיד להווה. אני בטוחה שתעשה לה שטיפת מוח שלא תישאר לה ברירה והיא תחזור איתנו להווה." קראה שובל בהחלטיות.
" אני הולך לעשות זאת בין שהיא תרצה או לא תרצה." קרא חננאל בהחלטיות.
" אנחנו נחזיר את אביטל , אני לא מוכנה להישאר יותר מדי בתוך שנות התשעים המטומטמות האלה." הוסיפה תובל בעצבנות.
" אנחנו פה כדי להחזיר את אביטל, ואני לא חוזר בלעדיה , טוב?" קרא חננאל בעצב.