מכונת הזמן -פרק 49
אביטל הביטה על חננאל בחיוך עצוב ולא ידעה מה לומר.
חננאל המשיך לזרוק דברים על הרצפה והביט בכעס על אביטל.
" חננאל , תראה .. אני מבינה שאתה כועס. אבל לפחות תבין אותי. לא התכוונתי לפגוע בך , עם כל מה שקרה ביני לבין גבריאל , אני מודה שמשהו השתנה בינינו. אנחנו כבר לט יכולים להתעלם מזה. אני ואתה כבר לא יכולים ביחד." הוסיפה אביטל בהחלטיות.
" מה תגידי לי עכשיו? תנסי לצאת בסדר עם עצמך ולומר שאת לא הורסת את החיים לכל מי שאת אוהבת. כל אחד יאמר מה שאמרתי לך . אין שום דבר שיכול להחזיר אותנו בחזרה , הכול בתודות לכך שבגללך אנחנו תקועים פה לנצח. או שתגידי שמכונת הזמן עדיין קיימת?" קרא חננאל בעצבנות.
" תראה , חנן . אתה צודק. אבל אתה צריך להעליב אותי." אמרה אביטל בקול שקט ושתקה.
" אביטל , עוד מעט המסך ירד והסרט שאת נמצאת בו עם כוכב הפופ האהוב עלייך יסתיים. מה תעשי אז? תמשיכי להיות אובססיבית ותנסי בכל הכוח שנשאר לך להישאר בתוך שנות התשעים המטונפות האלה , אז כנראה שאת חטפת באמת שיגעון." הוסיף חננאל בציניות.
" טוב , אני רואה שאין טעם להתווכח." אמרה אביטל בייאוש. היא נאנחה ועמדה לדרכה.
" ככה את אוהבת להרוס לאנשים את החיים? תגידי , עד מתי תמשיכי לענות אותנו כך ? ועכשיו כמתנת פרידה בשבילך אני אגיד לך שתי מילים : תעופי מפה." אמר חננאל בזעם , אביטל התקרבה אליו ועטפה אותו בזרועותיה.
גבריאל ירד במדרגות והדבר הראשון שהוא ביקש זה לדבר עם מעיין בפרטיות.
" אין לי כלום מה לדבר איתך!" אמרה מעיין בקול שבור ולא הפסיקה לבכות.
" אני כן . אם את לא רוצה לדבר איתי , לפחות תקשיבי!" הוסיף גבריאל וניסה לשים יד על כתפה אבל מעיין סילקה את ידו מעל כתפה.
" מה יש לך לומר? ככה אתה משפיל אותי מול כל המשפחה שלי? מה עוד אתה רוצה לעשות , אולי שאני אהיה המלצרית בחתונה שלכם, די! אין לך מה להסביר. אל תנסה להוציא את עצמך בסדר . נתתי לך את כל מה שהיה לי, הבטחת שלא תפגע בי שוב בכלל. הבטחת שלא תשקר לי יותר ושיקרת. מה יש עוד להוסיף? הכול ברור , עכשיו באת לצחוק על חשבוני!" קראה מעיין בבכי.
" תשמעי מעיין. מה רצית , אה? שאני אמשיך לאמלל אותך ? שאני אגיד לך שננסה שוב בכוח? ראית בעצמך, ניסינו לתת לקשר בינינו המון הזדמנויות ואין ספק שזה מה שפגע בנו. כבר לשנינו אין מה לעשות ביחד , אני מעדיף שלא נהיה ביחד. תביני זה כבר מזמן נגמר. לא יכול להיות בינינו שום דבר. " ניסה גבריאל להסביר את עצמו.
" אל תנסה לייפות את מה שעשית , תהיה גבר ותודה בטעות שלך. אני מבקש ממך עכשיו תצא מפה , אני רוצה להיות לבד עם עצמי. תצא כבר מכאן , אני לא יכולה לראות אותך יותר , עוד לא הבנת?" הטיחה בפניו בהתפרצות זעם.
" מעיין , תירגעי.." אמר גבריאל בחיוך עצוב , התקרב לעברה וחיבק אותה.
חננאל דחף את אביטל מעליו, הוא סימן לה לצאת מפה.
" די! אני כבר לא קונה את השקרים שלך . עד לכאן הגעת לי. " אמר חננאל והתחיל לפרוץ בבכי תמרורים.
אביטל הלכה משם בבכי והמשיכה בדרכה. חננאל נפל על הרצפה והבין שהוא איבד את אביטל לתמיד.
מעיין התנתקה מגבריאל בפראות והתרחקה ממנו .
" תעזוב אותי כבר! תן לי ללכת!" אמרה מעיין בקול שבור וגבריאל יצא משם .
מרגריטה נכנסה לחדר השירותים וראתה את מעיין נשברת לחלוטין.
" מתוקה שלי , מה קרה? השלמתם?" שאלה מרגריטה וחייכה אליה.
" הכול נגמר , אימא , הוא שכב עם אביטל בסיני ואין מה לעשות עם זה. אני לא מאמינה ששמעתי בקולך והחלטתי לעשות את התוכנית המטופשת הזאת! אני לא מאמינה! אני עשיתי את זה רק בגלל שאת ביקשת! מה יהיה בפעם הבאה? מה תבקשי ממני לעשות? את מבינה שבגללך החיים שלי מתפרקים , החיים שלי מתפרקים ואני עוד הייתי פתייה מאמינה לכל מילה שיצאה לך מהפה. אוף , איבדתי את גבריאל ואני לא מוכנה לעשות שום דבר בשבילך." אמרה מעיין בכעס והלכה להסתגר בחדרה.
" מעיין , מעיין!" צעקה מרגריטה לעברה , מעיין כבר לא שמעה אותה.
אביטל פרצה בבכי תמרורים , שובל ותובל ניגשו אליה ולא הבינו למה היא בוכה ובגלל מי.
" מה קרה , אביטלי? למה את בוכה?" שאלו תובל ושובל בחום.
אביטל לא ענתה לשאלתן והמשיכה לבכות. הן חיבקו אותה חזק.
תגובות (0)