מכונת הזמן -פרק 42

אביטל אכלה את גלידת התות והמשיכה להתבונן על גבריאל בסקרנות.

היא נהייתה כל כך אדומה שהיא לא ידעה מה לומר או לעשות עם עצמה מרוב מבוכה.

" נראה לי שאתם.. מאוהבים אחד בשנייה שאתם פשוט לא מסוגלים להודות בכך . אתם יודעים מה? בסדר , אני מבין . אבל זה ברור שאתם מנסים להסתיר את זה מכולם." אמר אביב בחיוך שובב ולא הפסיק להתבונן על שניהם.

" בסדר , אני מניח שיש לכם סיבות , אבל אתם בבעיה. אני אשתדל שזה לא יפלט לי בטעות.. אני אהיה יותר זהיר כי כשאני מתלהב יותר מהרגיל זה יכול להיפלט לי מהפה, אז מה, מתי גיליתם שאתם מאוהבים באחד לשנייה, אני מבטיח שאני לא אגלה. נו , דברו כבר." קרא אביב בשובבות והביט על אביטל ואז על גבריאל.

" טוב , די. זה נהיה יותר מביך מרגע לרגע." הוסיף גבריאל בחיוך נבוך.

" כן , אני מסכימה עם גבריאל. אני בהחלט נבוכה מדי לדבר על זה כאן בגלידרייה. תסלח לי אביב , אבל אני צריכה ללכת עכשיו!" הוסיפה אביטל במבוכה וגבריאל עקב אחריה במבטו.

" להתראות ," פנה אביב לאביטל, "טוב נראה לי אם אתם לא מדברים על זה.. אז כנראה שיש לכם סיבה טובה להסתיר זאת.. אביטל הלכה רק כי היא נבוכה.. עדיף שתגיד לי מה קורה פה , כי אני מבולבל מאוד." אמר אביב לגבריאל בבלבול.

" טוב , אני אגיד לך , מה שקורה ביני לבין אביטל זה שנפגשנו פה בגלידרייה פעם אחרונה, כי הבטחתי למעיין שזאת הפעם האחרונה שאנחנו ניפגש . עכשיו אני מבין שמה שהיה שביני לבין אביטל כל מה שהתחיל , נגמר בבת אחת." הוסיף גבריאל בחיוך עצוב .

" מה אתה אומר?! תגיד לי , ככה אתה חושב שתוכל לשכוח את אביטל באמת?" שאל אביב את גבריאל בסקרנות והביט בו במבט בוחן.

" אני לא יודע.. אני מאוד מקווה שכן , אבל כל יום שעובר אני לא יכול להפסיק על מה שהיה בינינו ומה עוד יכול להיות אם נמשיך להתרחק ככה. אני מרגיש שאני עדיין מאוד מאוהב בה ושאני לא מפסיק לחשוב עליה. " אמר גבריאל בחיוך עצוב.

" אז אתה אומר לי שאתה עכשיו עם מעיין ? זה באמת מה שאתה אומר? מה עם אביטל? כל מה שהיה ביניכם , הייתם יכולים להיות זוג מדהים. מה יש לך לעשות עם מעיין? אם תמשיך לשקר ככה , בסוף גם לא אביטל תהיה איתך. גבריאל , אני רואה שאתה ואביטל צריכה להיות ביחד , באמת תגיד לי אתה מתכוון לשקר למעיין בנוגע למה שאתה מרגיש אל אביטל , תמשיך לאמלל אותה כל החיים , בן אדם אם יש משהו שאתה חייב להבין , שזה אתה לא יכול לשקר למעיין בצורה הזאת , אתה מעדיף לראות אותה ממשיכה לסבול למרות הכול." אמר אביב דרך נזיפה.

" מה אתה רוצה שאעשה? זה הדבר האחרון שיכולתי לחשוב עליו. אני ואביטל היינו חייבים לעשות את הצעד הזה אחת ותמיד כדי להבהיר את העניינים בינינו ושאנחנו לא יכולים להיפגש יותר." הוסיף גבריאל בהחלטיות, " אני לא יודע מה לעשות עם מעיין , אני אוהב אותה אבל ברור לך שהאהבה הזאת שאני מרגיש כלפיה מאולצת מדי אז נאלץ לשקר לה ולומר לה שאנחנו נמשיך להיות ביחד , כמובן שהמעשה שאני החלטתי לעשות זה לא הדבר שרציתי , כן? אבל גם אני לא מפסיק לאהוב את אביטל." הצהיר גבריאל את האמת בפני אביב.

" אז טוב תמשיך לאמלל את מעיין בכך שהיא חושבת שהקשר ביניכם הוא לתמיד. תזכור רק משהו קטן : אתה עדיין לא הפסקת לאהוב את אביטל , זה לא יכול להימשך ככה. " קרא אביב בכנות והמשיך להתעמק בעבודתו.

" אתה צודק , אביב. אין לי ברירה אחרת. הייתי חייב להיפגש עם אביטל כדי לומר לה באופן אישי שכל מה שהיה בינינו הסתיים לתמיד." חתם גבריאל והתקדם הלאה מהגלידרייה לעבר ביתו.

" חכה רגע, גבי. לא סיימת את הגלידה! נו , אתה יודע מה? אני אוכל בעצמי את גלידת התות במקומך!" הוסיף אביב בקול החלטי , התיישב ליד השולחן ואכל את גלידת התות שגבריאל השאיר על השולחן.

מעיין הוציאה את כל תכולת הבגדים במזוודה שהונחה על המיטה מספר שעות קודם לכן.

היא החליטה בו בזמן לעזוב את הבית שבו היא התגוררה עם הוריה ולעבור לגור עם גבריאל.

הפעם היא הייתה בטוחה במה שהיא מרגישה. שום דבר לא יפריד בינה לבין גבריאל יותר.

" מה את עושה , מעיין? למה את אורזת את המזוודה הזאת? ולאן מועדות פנייך?" שאלה מרגריטה בעניין והוציאה את כל הבגדים מהמזוודה.

" אימא , תחזירי את כל הבגדים לתוך המזוודה, מה שלא יהיה. אני כבר מודיעה לך עכשיו. אני עוברת לגור אצל גבריאל. אין שום דבר בעולם שאת יכולה לעשות כדי לעצור אותי." קבעה מעיין ועמדה על שלה.

" מעיין , תקשיבי רגע. את לא יכולה לעזוב את הבית ככה ולנסוע לפריז עכשיו. את נשארת איתנו כאן . " קראה מרגריטה בהחלטיות.

" מי דיבר על פריז עכשיו? איזה פריז בראש שלך? אמרתי שאני עוברת לגור אצל גבריאל , זו ההחלטה שלי. תקבלי אותה או לא. אני עוברת לגור איתו." קראה מעיין בעצבנות והלכה משם.

" מעיין , בואי הנה! מעיין!" צעקה מרגריטה בכל הכוח.

מרגריטה נשמה עמוק וניסתה לסדר את מחשבותיה ככל שיכלה.

היא רצתה שהעניינים יסתדרו כפי שהיא רצתה , ולא כפי שמעיין רצתה.

כבר החלה להתבשל תוכנית בראש שלה , והיא חשבה שזה עשוי לעזור למעיין עם גבריאל לכך שהם לא ייפרדו יותר.