מכונת הזמן -פרק 35
יחיאל מלמל משהו לעצמו ואחר כך הלך לדרכו.
אביטל הביטה על גבריאל ממושכות. היא לא ידעה מאיפה להתחיל. מה שחננאל אמר היה לה די ברור.
והיא ידעה שהיא לא יכולה להיות עם גבריאל רק בגלל שהיא הבטיחה לעצמה שהיא לא תיפגע יותר.
" תראה , גבריאל . אני יודעת שכלום לא יכול לקרות בינינו , תבין כבר שהיחסים שלנו יהיו מעכשיו והלאה רק מקצועיים . אתה עם מעיין , אני עם חננאל. וזהו . זה כל מה שיש לי להגיד לך." הוסיפה אביטל בעצב וחייכה אליו.
" למה לא? היה לנו כל כך טוב ביחד , למה את לא רוצה להיות איתי? תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שאת עדיין מרגישה אליי משהו.. בבקשה אביטל , אני מתחנן!" הוסיף גבריאל בייאוש והתקרב אליה.
" האמת שברגע הזה אני לא מרגישה שום כלום , אני כמו מדבר , יבשה מרגשות. יותר נכון בשבילנו , בשביל שנינו לשכוח בכלל שקרה בינינו משהו." אמרה אביטל בהחלטיות.
" את לא זוכרת את הנשיקה שלנו? הכול השתנה אצלי, ומה איתך? שום דבר לא השתנה אצלך, את לא שמה לב למה שאני מרגיש כלפייך?" אמר לה גבריאל ואחז בידה.
" תוציא את הנשיקה שלנו מהראש שלך , תראה אחרי הכול זאת הייתה טעות . זאת תהיה טעות אם " במקרה" שוב נתנשק , לא ?" אמרה אביטל ברצינות תהומית.
" אל תגידי את זה , אביטל. יש לי רגשות מאוד חזקים כאשר אני קרוב אלייך. אל תגידי את זה ככה , בואי נתחיל מחדש , טוב?" שאל אותה גבריאל בתקווה והביט בה בלחץ.
" גבריאל , בוא נתרכז בעניין שלשמו אנחנו נמצאים פה. בוא ונתחיל להתאמן לקראת האודישן החוזר שלך. אני רוצה שתצליח. " אמרה אביטל והעבירה מהר נושא לשיחה.
גבריאל עקב אחר מבטיה באכזבה ולא הפסיק להתבונן בה.
" אני עדיין מחכה לתשובה ממך. " הוא אמר לה וחייך.
" איזו תשובה אתה צריך ממני? לא מספיק הייתי ברורה איתך! אני לא מבינה מה אתה רוצה.." קראה אביטל בעייפות ונאנחה.
" אני רוצה לשמוע אותך אומרת , אני אוהבת אותך גבריאל , אבל את לא תגידי את זה , נכון?" הוסיף גבריאל בעצבנות.
" גבי , אתה לא מבין שכל מה שקרה בינינו זה כבר עבר. סיכמתי עם חננאל שאני חוזרת איתו ועם תובל לשנת 2017." קראה אביטל בעצב.
" אז אני רוצה לדבר איתך על איזושהי מכונת זמן , אפשר?" שאל גבריאל ברצינות תהומית.
" מה אתה רוצה לדעת? תראה , אני במקרה גיליתי איזו מכונת זמן ומאוד עניין אותי לדעת איך אפשר לתפעל אותה." הוסיפה אביטל בסקרנות.
" מה עם החברים שלך ? גם הם נסעו בזמן או שהם באו בעקבותיך? תגידי לי את האמת כבר." שאל אותה גבריאל בכעס.
" טוב , אז לגבי החברים שלי מההווה , הם באו בעקבותיי כדי לשכנע אותי לחזור איתם בחזרה לשנת 2017. אני והחברים שלי .. זאת אומרת , אנחנו להקה. להקה ששרה שירים." הסבירה אביטל באריכות.
" להקה? את אומרת לי עכשיו שאתם להקה ששרה שירים? מאיפה המצאת את השטויות האלה , מכונת זמן ועכשיו להקה?! מי מאמין לך? מי?!" חשב גבריאל בקול.
" זה לא מצחיק , תפסיק לצחוק. מסתבר שיש דבר כזה מכונת זמן. ואם אתה לא מאמין לי , אתה יכול לבוא לגלידרייה ולראות אותה בעצמך! " הוסיפה אביטל ולחייה סמקו כפליים.
" מגניב מאוד לשמוע שיש לך להקה , אני מדבר איתך על מכונת זמן. כל מה שאני רוצה לדעת , זה למה לא אמרת לי את האמת מלכתחילה. אז הכול יכול היה להיות בסדר לו היית כנה מאז שהופעת פה לראשונה." אמר לה גבריאל וחייך.
" אני מצטערת על שלא הייתי אמיתית איתך מההתחלה , אבל עכשיו יש לנו זמן לתקן את הכול ולהתחיל מההתחלה." הוסיפה אביטל בנימה אופטימית וחייכה אליו.
" אני שמח לשמוע שאת חושבת כך , גם אני חושב שאנחנו , כלומר אני ואת יכולים לשכוח את כל מה שהיה לנו כשעוד הכרנו. תגידי , לא שווה לשים את כל מה שקרה בינינו בצד ולהתרכז במה שיש לנו עכשיו?" שאל גבריאל את אביטל ברצינות.
" כן , אתה צודק. לא שווה לחשוב על כל מה שקרה. האמת שבתוך תוכי כבר סלחתי לך." אמרה אביטל בכנות.
" כן ? ותגידי איך יכול להיות שעכשיו כשאנחנו מביטים אחד לשנייה בעיניים , לא כמו איזה שני זרים. אלא כמו שני אנשים מבוגרים , אנחנו אולי מבינים זה את זו גם ללא מילים?" אמר גבריאל וחייך אליה.
" כן , אם יש דבר אחד טוב שמצאתי בקשר בינינו, זה שאנחנו מבינים אחד את השנייה גם ללא מילים!" הוסיפה אביטל וחייכה אל גבריאל בביישנות.
" את רואה? זה צריך להיות קשה כל כך. אני מזהה כבר מהעיניים שלך שאת עדיין .." התחיל גבריאל לומר אך הוא נקטע על ידי אביטל.
" אני עדיין מה? זה לא אומר שאני עדיין אוהבת אותך ." הוסיפה והביטה בו בבלבול.
" אה , זה לא? אז אני חושב שאת טועה!" הוסיף גבריאל בדעתנות.
הוא אמר לה והתקרב אליה . היא התרחקה ממנו והתיישבה רחוק רק שלא יסתכל עליה ומבטיהם נפגשו.
" זה נכון שאני עדיין מרגישה אלייך דברים . וזה גם נכון שאני לא יכולה לשכוח אותך.." הוסיפה אביטל בחיוך עצוב.
" אה , אז את עכשיו אומרת שאת לא יכולה לשכוח אותי.. מה זה אומר בעצם? שאנחנו יכולים לחזור אחד לשנייה?" שאל גבריאל והביט בה בתקווה.
" אני מצטערת , גבריאל . אבל אני ואתה לא יכולים ביחד. הייעוד שלך זה להיות עם מישהי שבאמת תאהב אותך. מישהי אחת כמו מעיין. אני ואתה זה הכי לא מתאים וגם אני לא רוצה לפגוע בך יותר מדי. הגורל שלך זה להיות עם מעיין. כל אחד נולד עם הגורל שהוא נועד לו וזהו." אמרה אביטל בהחלטיות.
" ומה אם הגורל שלי זה דבר הפוך ממה שאת אומרת? אם הגורל שלי זה להיות איתך , ולא עם אף אחת אחרת חוץ ממך. אף אחת לא מעניינת אותי. רק את." קרא גבריאל והביט בה באכזבה.
תגובות (0)